סבינה מסג משוררת ומתרגמת

עֲדוּלָה                 חַג שָׂמֵחַ     הַשַּׁלְהֶבֶת  עוֹלָה, מַבְרִיקָה  הַחַלָּה , הַיַּיִן  נִמְזַג… מִי הִגִּיעַ?   לֵיל חַג!   "חַג שָׂמֵחַ,  כֻּלָּם! חַג שָׂמֵחַ,  עוֹלָם! גַּם לִי,  גַּם לְךָ — מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה!!!"    

עֲדוּלָה                 תּוֹדָה     תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ רֵיחוֹת שֶׁל וֶרֶד , יַסְמִין  וְעוּגָה  וְקָפֶה וְרֵיחַ. . .  אֲדָמָה   אַחֲרֵי  גֶּשֶׁם !   תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ  צְבָעִים שֶׁל  עֵשֶׂב  יָרֹק  וְשָׁמַיִם  כְּחֻלִּים וּלְמַעְלָה   לְמַעְלָה . . .   הַקֶּשֶׁת!   תּוֹדָה , אֱלֹהִים , עַל הַטַּעַם  בַּפֶּה שֶׁל  תָּמָר  אוֹ רִמּוֹן חֲמַצְמַץ וְיָפֶה וְגוּייַאבַה  ...

  עֲדוּלָה       כִּפָּה סְרוּגָה       שֶׁמֶשׁ  בַּמָּרוֹם  זוֹרַחַת אֶת  עֵינַי אֶפְקַח. הָעוֹלָם  עָשָׂה  מִקְלַחַת… הוּא יָפֶה  כָּל כָּךְ!       עַל  עָלֶה  תְּלוּיָה  טִפָּה… עוֹד מְעַט… זוֹלֶגֶת!. לַשָּׁמַיִם   יֵשׁ  כִּפָּה — אֲנִי אוֹתָהּ              !           ס וֹ רֶ גֶ ת    

   עדולה       *       הַבָּרָק  הִבְרִיק-הִבְטִיחַ!   רַק הִבְטִיחַ , לֹא  קִיֵּם.              עֲנָנִים   כְּמוֹ   שָׁטִיחַ…          אָנָּא,  גֶּשֶׁם,  תִּתְגַּשֵּׁם!    

עֲדוּלָה       סְתָו בַּיָּם           רֵיחַ נִיחוֹחַ   נִכְנַס  אֶל  הָאַף… חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף!   שַׁחַף פּוֹרֵשׂ אֶת  כְּנָפָיו  וְעָף…              עַד אֵין-סוֹף,  עַד אֵין-סוֹף         סַרְטָן מִתְלַכְסֵן, מִתְלַכְסֵן  עַד  חֹרוֹ… הָיָה     וְאֵינֶנּוּ.   הֶחָצָב   פּוֹרֵחַ  כִּי  עַכְשָׁו  תּוֹרוֹ                            לְקַשֵּׁט  אֶת  חַיֵּינוּ.    

  עדולה          מַעֲטָפָה סְגוּרָה        מַעֲטָפָה,  כְּשֶׁהִיא   סְגוּרָה, הַכֹּל,  הַכֹּל  יָכֹל  לִהְיוֹת:  אוּלַי  שָׁלַח   אוֹתָהּ   הַיֶּלֶד  שֶׁגָּר   אֶצְלִי    בַּחֲלוֹמוֹת?    אוּלַי שָׁלְחָה אוֹתָהּ   אַיֶּלֶת  ?   אַיֶּלֶת  חֲמוּדָה  מְאֹד.   אוּלַי שָׁלַח  אוֹתָהּ   מַתָּן שֶׁרַב אִתִּי  הַיּוֹם  בַּגַּן?   אוּלַי   רַב-הַחוֹבֵל  עֲדִי  וְזוֹ  מַפָּה  אֶל    אִי סוֹדִי?!    אוּלַי  שָׁלְחָה  אוֹתָהּ   פֵיָה ? אוּלַי שָׁלַח   אוֹתָהּ   שֵׁדוֹן? אוֹ   נְסִיכָה ...

    עֲדוּלָה                 חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף     חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף  עִם הָרֵיחַ הַטּוֹב, חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף  הַלְּבָנָה, כַּמָּה טוֹב, כַּמָּה טוֹב שֶׁאַתְּ  בָּאָה אֵלֵינוּ בְּדִיּוּק         לִכְבוֹד רֹאשׁ-הַשָּׁנָה!          

  עֲדוּלָה           הָרִמּוֹן מִתְכּוֹנֵן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה     רִמּוֹן אָדֹם, רִמּוֹן נוֹצֵץ, מֵצִיץ מִבֵּין   עֲלֵי  הָעֵץ, תּוֹפֵשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ  (כְּמוֹ הַיָּרֵחַ?) וְהוֹפֵךְ               כּוֹכָב זוֹרֵחַ!   כּוֹכָב זוֹרֵחַ —  לֹא מַסְפִּיק. עָלָיו לִהְיוֹת                     מַמָּשׁ מַבְרִיק! עָלָיו לִלְמֹד הֲמוֹן הָמוֹן… כְּדֵי לִהְיוֹת                   "חָכָם כָּרִמּוֹן ".   מַסְמִיק הַמִּסְכֵּן, וּמַבִּיט בַּלּוּחַ הַכָּחֹל,  הַגָּדוֹל,  הַסָּתוּם,  הַפָּתוּחַ… עַל ...

  עֲדוּלַה                       גוּיָיאבַה     הַגוּיָיאבַה  הַבְּשֵׁלָה לִי  נִרְאֵית  קְצָת  אֲכוּלָה . . . וְהַיֶתֶר      יְרֻקּוֹת  — אֵין בְּרֵרָה  ,  יֵשׁ  לְחַכּוֹת .   אַךְ  מַשָּׁב  בֹּשֶׂם  בָּא פִּתְאוֹם… מֻכְרָחָה  אֲנִי  לִטְעֹם! אֶת יָדִי אֲנִי  שׁוֹלַחַת בְּיָדִי הִיא כְּבָר מֻנַּחַת וְאֵינֶנִּי מְהַסֶּסֶת בִּבְשָׂרָהּ אֲנִי נוֹגֶסֶת!   מַה מְּתוּקָה וּטְעִימָה. . . גַּם צִפּוֹר  אָכְלָה,                         ...

עדולה                                        כִּשְׁכּוּשׁ  בַּזָּנָב      הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה  מְחַכָּה לְתוֹרָהּ עִם כַּרְטִיס-בְּרָכָה  וְדֶגֶל                                שֶׁל שִׂמְחַת-תּוֹרָה. עִם חֹדֶשׁ  רִאשׁוֹן                         שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ   תִּשְׁרֵי, וְעִם  גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן                        שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ  יוֹרֶה.     הַשָּׁנָה הַיְּשָׁנָה   הָיְתָה  דֵּי יָפָה. אַךְ עַכְשָׁו הִיא זְקֵנָה וְכָל-כָּךְ עֲיֵפָה: "הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֵלֵךְ , שֶׁאֶפְרֹשׁ, שֶׁשָּׁנָה צְעִירָה  תָּרִים אֶת  הָרֹאשׁ!"   כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת                       ...