סבינה מסג משוררת ומתרגמת

בֹּקֶר  יוֹם כִּפּוּר      אֲפִלּוּ   הַיָּם             הִפְסִיק  הַיּוֹם  לָרוּץ לַכְּנֶסֶת . . .   לִדְאֹג      לְמַּיִם  מֻתְפָּלִים   וּמַמְתִּין   שֶׁיַּתְחִיל   לְהַמְטִיר.    

פעם שכרנו בית בכפר בספרד וקראנו, בקול ,מול האח המבוערת , ספר של מתיישב מקומי. הספר, שיצא לימים גם בעברית, נקרא "לנסוע על לימונים", והוא סיפורו של אנגלי שהתיישב בחוה ספרדית, ועל הקושי שלו להתרגל פשוט להמשיך לנסוע כשהשביל מכוסה לימונים.  עכשו   עונת התמרים  ויש לנו כאן אותה בעיה– אבל עם תמרים.                תְּמָרִים     חוֹשֶׁשֶׁת לִטְעֹם ...

               נָחוּץ מוֹרֵה נְבוֹכִים     אֲנִי מוֹדָה  לֹא קַל לִהְיוֹת נֶחְמָדָה  בְּעוֹלָם  שֶׁל             לֹא נֶחְמָדִים    אֲנִי מִסְתַּדֶּרֶת עִם זֶה      אַךְ מָה אוֹמְרִים לַיְּלָדִים:    תַּחְזִיר מַכָּה!       אוֹ תַּבְלִיג וְתָבִין לְלִבּוֹ ?   תִּשָּׁאֵר כָּאן מוּל פְּנֵי הַחֲזָקָה ?   אוֹ רֵד  בַּיָּם  וּמְצָא  לְךָ מַחְבּוֹא?     כְּבֹשׁ  לְךָ מָקוֹם  אוֹ כְּבֹשׁ אֶת יִצְרְךָ?   ...

בעקבות הפוסט של יעל. בקבוץ יש הרבה קשישים עם מטפלים זרים, אבל בניהם  נוכחים שם כל הזמן. לשכני רפאל בן ה 94 יש בנים טובים במיוחד הקוראים לו בקול סיפורים שהוא עצמו כתב על נעוריו בעין גב…  וגם אנחנו מקשיבים בסתר.     צֶאֱלוֹן     בְּצִלְּךָ  , הַשָּׁכֵן בֵּן ה 70            מְסַפֵּר  לְהוֹרָיו בְּנֵי  ה 90 בְּקוֹל מֻגְזָם ...

   *   מִתְעַטֶּפֶת בְּשָאל                נֶגֶד הָרוּחַ   וּבְּטַלִּית   לְמַעַן הָרוּחַ  

  *   פָּתַחְתִּי מַמְטֵרָה אַחֲרֵי  חֹדֶשׁ  יֹבֶשׁ — זוֹ לֹא הַשְׁקָיָה              זֶה נִשּׁוּק!     

    *** קח אֵת הַנְשִׁיקָה שְׁלוֹמִית כֹּהֵן – אָסִיף  שְׁמֹר אוֹתָה בַּכִּיס ֵ     בְּתוֹךְ הַלֵּב     בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי יֵשׁ עוֹד לֵב, בִּפְנִים עוֹד לֵב וְעוֹד לֵב. בַּלֵּב הֲכִי קָטָן יֵשׁ נְקֻדָּה מִישֶׁהוּ נָגַע בָּהּ וְהִיא רָעֲדָה.       נְּשִׁיקָה בַּכִּיס   קַח אֶת הַנְּשִׁיקָה שְׁמֹר אוֹתָהּ בַּכִּיס.  אִם תֵּלֵךְ לְאִבּוּד אִם מִישֶׁהוּ יַרְבִּיץ אִם מַשֶּׁהו יכְעִיס ...

  כְּלִיל , בּוֹר הַמַּיִם     כְּשֶׁמִּתְנַשֶּׁפֶת מִן הַמִּשְׁגָּל עִם חֲצִי תַּאֲוָתִי                                    הָאֲחוּזָה בְּיָדִי וּמִן הָרִיצָה  אַחֲרֵי הַחֵצִי   שֶׁעֲדַיִן לֹא… יֵשׁ וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת נַפְשִׁי לָצֵאת לְחָפְשִׁי                   מֵהַכֹּל!   מֵרֹאשִׁי הַגָּדוֹל, מִשְּׁאַפְתָּנוּתִי הַמְּהַלֶּכֶת בִּגְּדוֹלוֹת , מֵאֲנָשִׁים, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים, וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לִי, בֵּין הַטְּרָשִׁים, אֶל בּוֹר הַמַּיִם וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לִי בְּשֶׁקֶט   לְבוּשִׁי  נוֹפֵל כְּמוֹ נֶשֶׁל הַצֶּפַע שֶׁמָּצָאתִי מִתַּחַת ...

             אַנוֹנִימוּס                            אַנוֹנִימוּס      הָיָה מְשׁוֹרֵר טוֹב  וְגַם חָכָם –   הוּא יָדַע שֶׁקַל  יוֹתֵר לְהַאֲמִין                          לְקוֹל  מֵאוֹב—  מֵאֲשֶׁר לְקוֹלֶגָה                שֶׁפָּגַשְׁתָּ הָרֶגַע בָּרְחוֹב    וְדָחַף לְךָ שִׁיר לַיָּד.      

     הַשַּׁבָּת נִכְנְסָה     הַשַּׁבָּת  נִכְנְסָה… בְּדִיּוּק  כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם  הִגִּיעַ ! הִיא נִרְטְבָה  בְּשׁוּלֵי  שִׂמְלָתָהּ , הוּא הִצְטָרֵף  לִתְפִלָּתָהּ   וַאֲנִי נִהְיֵיתִי  מִנְיָן שָׁלֵם בְּבֵית כְּנֶסֶת         שֶׁל שְׁנִיָּה     שֶׁאֵין לָהּ שְׁנִיָּה