סבינה מסג משוררת ומתרגמת
עֲדוּלָה
עָצוּב/ עַלִּיז
הַיּוֹם יוֹנִי קְצָת עָצוּב:
לַיָּרֵחַ אֵין פַּרְצוּף!
גַּם יוֹנִינַה מְצֻבְרַחַת:
"הוּא עָגֹל כְּמוֹ… צַלַּחַת!"
אֲבָל שִׁירִי עַלִּיזָה:
אֶת הָעֶצֶב מְ זִ י זָ ה ,
מְחַיֶּכֶת לַיָּרֵחַ
וּפִתְאוֹם
גַּם הוּא זוֹרֵחַ!
עֲדוּלָה
עָצוּב/ עַלִּיז
הַיּוֹם יוֹנִי קְצָת עָצוּב:
לַיָּרֵחַ אֵין פַּרְצוּף!
גַּם יוֹנִינַה מְצֻבְרַחַת:
"הוּא עָגֹל כְּמוֹ… צַלַּחַת!"
אֲבָל שִׁירִי עַלִּיזָה:
אֶת הָעֶצֶב מְ זִ י זָ ה ,
מְחַיֶּכֶת לַיָּרֵחַ
וּפִתְאוֹם
גַּם הוּא זוֹרֵחַ!
🙂
:):)
והלילה הוא מלא ועוד מעט יהיה פס של אור על הכנרת. אשב מולו עם כוס יין! ואתפלל שיחזרו בשלום.
🙂
:):)
נפש של ילדה משוררת – בעצמה זוהרת, מקרינה שלמות ותום…איך את משיגה זאת…? עודף אימון בבני אדם?
המשיכי בכך – ואולי באמת הם יימצאו ראויים.
התגובה אינה כל כך מוצלחת (כמו השיר), אבל רציתי לתת איזה סימן חיים שאני קוראך בלא חָשָׂךְ.
מ.
משה, התגובה מאד יפה. אתה נגעת בנקודה מרכזית — אני חיה חיי תום. בטבע, בלי לרצות יותר מדי ואז אין סבל. אני גם לא נעלבת כל כך מהר. מי שלא מתנהג אלי יפה, אני מרחמת עליו, אומרת בליבי שבודאי עובר עליו משהו. אם זה יותר חמור — אני מפקידה את החשבון בידי השמים או ה קארמה– אפשר לקרוא לזה בשמות שונים.
יופי של יכולת הזזת העצב ויצירת ירח מחייך בלבבות!
תודה, חנוך.
ואת בשלך ….
מסביב פגזים, ילדים מתים ואת… איפה את?
דוקא בימים כאלה מצווה להרגיע כדי לא להישחק.