בננות - בלוגים / / אני צריך חיבוק
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

אני צריך חיבוק

 

נ…נח..נחמן…ביאליק בן 138 ב – י' בטבת. 
בית ביאליק (הזמנה בהמשך) חוגג הדים ליצירתו בספרות העכשווית, ולהלן אחד השירים שאקרא: 

אני צריך חיבוק/ שחר-מריו מרדכי

 

בִּנְעוּרַי אָמְרָה לִי סַבְתָּא מִקִּרְיַת

בְּיָאלִיק: "אוֹמְרִים אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם.

מִי יֹאהַב אוֹתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה?

(סַבָּא מֵת עָלֶיהָ,

וְעָבַר לְעָלְמָא דְּאָתֵי)

 

בְּבַגְרוּתִי הָפְכָה שְׂפָתִי זָרָה לָהּ; לֹא כְּמוֹ אָז

כְּשֶׁשָּׁמְרָה עָלַי, וְדִבְּרָה אֵלַי בִּלְשׁוֹן פִּקְפּוּק-צִקְצוּק:

"מִי בָּא לְסַפְתָּא? מִי צָרִיךְ חִבּוּק?"

 

סַבְתָּא הִנִּיחָה

אַחֲרֶיהָ

נֶכֶד וְאַזְהָרָה: הַנְּעוּרִים חוֹלְפִים, הַכּוֹכָבִים מְרַמִּים.

וּמֵאָז כָּל הֵלֶךְ בָּרְחוֹב מַחְנִיק עֶלְבּוֹן בְּקִפְלֵי בְּשָׂרוֹ

מִזְדַּעֵק בְּאִפּוּק: אֲנִי צָרִיךְ חִבּוּק.

 

הַמַּפָּלָה מִתְפַּשֶּׁטֶת מִכְּתֵפַי מַטָּה, סַבְתָּא. וְאֵין

פָּקִיד אוֹ רוֹפֵא לִשְׁטֹחַ טַעֲנוֹתַי. הַאִם

נִתָּן לִפְקֹד רוֹפֵא עִם טְעָנוֹת מֵעֵין אֵלּוּ?:

אֵיזֶה עוֹלָם דָּפוּק.

מִי יִהְיֶה לִי חֵיק וּמִקְלַט רֹאשׁ,

סַבְתָּא אֲנִי צָרִיךְ

חִבּוּק

(מתוך "תולדות העתיד", הוצאת אבן חושן, 2010).

 

 

 

 

36 תגובות

  1. איריס לויט

    בס"ד
    גם אני

    • שחר-מריו מרדכי

      איריס,
      אם נתחבק (וירטואלית אפשר לשמור מרחק נגיעה), נתפוס שתי ציפורים בחיבוק אחד.
      🙂

  2. שחריקו, כולם צריכים חיבוק. גם אלה שלא צריכים.
    חוכמת הספתא מקיריית ח.נ. ביאליק מאפילה על המשורר ובמיוחד על הלאומי 🙂

  3. ארז פודולי

    הנה קיבלת.
    ובהצלחה.

    • שחר-מריו מרדכי

      ארז, תודה.
      אבל מה עם החומוס, מה? חומוסייה חדשה נפתחה בפלורנטין, ואתה בס"פ על המים.

  4. מירי פליישר

    כל כך חשוף מתמסר וכתוב טוב. אין עליך

    • שחר-מריו מרדכי

      מירי, תודה.
      (אבל יש עלי. למשל: ביאליק).
      🙂

      • מירי פליישר

        מזל שחריקו מריואיקו! מזל גדול…שלנו כי משם אתה מוסיף עוד שלבים וכיף לעלות בסולם שרגליו על האדמה- אדמת הענקים וראשו בשמים התכולים של מי-יודע-מי

  5. אבנר אריה שטראוס

    זה שיר מעורר כאב.

  6. שחר
    א. קבל אחד חזק
    ב. איזה טנגו עם "הכניסיני" הבאת פה
    לכן :
    ג. קבל אחד חזק יותר

  7. איריס אליה כהן

    קח חיבוק גם ממני, שחרי נערי.וגם את אהבתי. אשתדל מאד לתת לך בחמישי… רגע. מחר? פתאום אני מבינה שמחר. יאללה שלך. למה ברגע האחרון?
    טוב. עדיין אנסה להגיע.

    • שחר-מריו מרדכי

      חיבוק בחזרה, איריס.

      המון בהצלחה עם "מכתוב". בינתיים זה נראה/נקרא כמו ספר מוצלח ומעורר מאד.

  8. חגית גרוסמן

    אני לא יודעת איך ולמה אבל בדיוק הרגשתי שזה מה שאתה צריך. חיבוק.

  9. תלמה פרויד

    שחרי-מריויִי יקירי,
    מה, כבר 138?! איך לא הרגשנו שהזמן עובר 🙂

    ומכיוון שלצערי לא אוכל להיות מחר בביתו של מי שהביא לנו את 'בובות שתיים, בובותיים',
    אני שולחת לך לא חיבוק אחד, אלא חיבוקַיים. ענקַיים.

    השיר (שלך) מקסים, וכן הספר, וכן הכותב.
    בהצלחה רבה בערב מחר ולהתראות.

  10. סבא נפטר החודש, חוכמתו וחיבוקיו חסרים מאד
    סבתא רק בוכה ולא מדברת אלי כבר בלשון ציקצוק-פיקפוק.
    השיר מלא רגישות ואבחנה דקה, פאראפרזה נהדרת על ביאליק. כמו בשירך האחרים הצלחת לשורר את ההרגשה שלי בכמה שורות מתומצתות.
    תודה

    • שחר-מריו מרדכי

      קשת, תנחומיי על סבא.
      כשהם הולכים, הם – למנוחה, ואנו – לאנחה.
      האם זה אירע שם, מעבר לים? או בארץ הקודש?

      ותודה על תגובתך. היא יקרה לי אף יותר בשל עיתויה.

  11. מיכל רייניץ

    לצערי לא אוכל להגיע
    לערב הביאליקי בתל אביב
    אך החיבוק טוב גם מרחוק, לא?
    בקרוב אני מקווה שאקבל מסוכנות הספרים
    לספרייה של בית הספר
    את ספרך
    "תולדות העתיד"
    ובכך לקדם את הזמנת המשורר האורח

    • קבל חיבוק וירטואלי…
      ובהצלחה הערב.
      כתבתי כבר תגובה שלא נקלטה, כנראה.
      אבל זה טוב כי אני מתאמנת בחיבוקים.

    • שחר-מריו מרדכי

      מיכל, כל חיבוק מחיפה מתקבל בברכה.

      ואשמח לקבל הזמנה. אגב, אני מלמד ב-18 בינואר בבי"ס חוגים בחיפה. אם יתאפשר לי לכרוך את שני האירועים באותו יום, מה טוב.

  12. אין קבלה ותמיכה אנושית כמו של החיבוק.
    "מִי יִהְיֶה לִי חֵיק וּמִקְלַט רֹאשׁ".
    קבל חיבוק ווירטואלי..
    ובהצלחה הערב בבית ביאליק…

  13. השיר שלך שחרמריו גם הוא חיבוק
    לסבתא וסבא ולביאליק קשישא
    כל העולם זקוק לחיבוק אז יאללה שיתחבקו כבר ויניחו לפוליטיקה !!!
    והנה בדרך אליך חיבוק מהלב
    בהצלחה הערב!
    לא אוכל להגיע, אני נותנת חיבוק ממשי לנכדי האהובים (בייבי סיטר קבוע מדי חמישי )

  14. לבנה מושון

    בחביקה בין ספתא מקריית ביאליק לבית ביאליק נשמט הדובר ונותר רעב. הוא רעב לחיבוק אמיתי ואנושי, אך הוא מתרחק ונתלה ב"חיבוק" השירה, בהסתופפות בחיקו של זקן המשוררים. יהיו מילותיה של השירה יפות ונוגעות ככל שיהיו, יחבקו את הכותב אליה ככל שיחבקו, תתפשט המפלה, כי אין כמו טעם געגועי הלפיתה הראשונית מקריית ביאליק. על זה נאמר, מביאליק ועד ביאליק, אין כמו ספתא. חיבוק ממני.

  15. שחר,

    כמה אומץ נדרש כדי לומר: אני צריך חיבוק.

    אהבתי במיוחד את השימוש במילותיו של ביאליק- מי יהיה לי חיק ומקלט ראש- המילים כה גבוהות וכה ביאליקיות. ופתאום במעין כאילו ניגוד- מילים כה פשוטות המביעות בעצם את אותו הרעיון של השורה הקודמת.

    ברוך ה' יש לי חיבוקים. אבל אני זוכרת תקופה שלא היה לי חיבוק משהו כמו תשעה חודשים שאני נובלת.

    מי ייתן ותתחתן 🙂
    גלית

    • שחר-מריו מרדכי

      גלית, תודה. אומץ הוא תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לשירה. אני מניח.

      ואכן, השיר הזה כולו נע בין משלבי שפה שונים (משפת ביאליק לשפת הסבתא, משפת הילדות לבגרות, מהארמית הרחוקה ועד שפת הרחוב – "איזה עולם דפוק"). זה מכוון, כמובן. הפערים הללו שלפעמים בלתי מורגשים. כמו בחיים, לפעמים.

      ואגב, תשעה חודשים זה לא הרבה. קיבלת הנחה. שתמיד תחובקי, נשמה. ולגבי ה"מי יתן" –
      🙂
      אוטוטו. תבואי לנגן.
      🙂

  16. איריס קובליו

    ובפעם השלישית:
    חיבוק!!!

    (הפעמיים הקודמות נבלעו בחשכת אשפת הבננות)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי