שחר-מריו מרדכי משורר
פְּעָמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ
בָּעוֹלָם
הַרְחֵק מִירוּשָׁלַיִם
וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים מִשְׁתַּהִים בִּי
שֶׁחָזוּ בָּהּ
הוֹלֶכֶת אַחֲרַי.
(מתוך "מַסָּע", שחר-מריו מרדכי)
ערב השקה לגיליון כ"ה של משיב הרוח
"דרך העיר"
אנו מזמינים אותך למסע מיוחד אל ירושלים – ממנה – ולתוכה
בהשתתפות כותבי הגיליון :
אלחנן ניר, בכל אולמן (סלרואי), יורם ניסינוביץ",
רות קרא-איוונוב (קניאל), שחר־מריו מרדכי ועוד.
מנחים: ארז פודולי ונעמה שקד
בתכנית : קריאה בשירים Ö דיאלוג על העיר והדרך אליה
Ö מפגש עם האמן יונתן אופק והתחריטים המלווים את הגיליון
Ö חמוטל בר־יוסף – ירושלים כיעד מיסטי בשיר של אמיר גלבע
Ö ליווי מוסיקלי – ההרכב "שקט מקומי"
יום שני, כ"ח באייר תשס"ח, 2.6.08, בשעה 20:00
יד בן־צבי, רח" אברבנאל, רחביה, ירושלים
Ö הכניסה חופשית Ö
|
על "דרך העיר": …"קובץ שירי מרתק, שאורג יחסים חדשים עם העיר הישנה–חדשה, ומבחינה זו גיליון זה הוא אולי אחד מהשיאים של כתב העת הצועד בצעדים מהירים ומרשימים לעבר גליונו השלושים." (מקור ראשון, תרבות / ספרים, 18.3.08) |
בהצלחה!
תודה, שירה.
זה עתה החלטתי על מסע לירושלים… לאחר שלא הייתי שם מאז חג המולד במנזר ! להתראות שם!
להתראות שם או להתראות בגליל, סבינה.
מריו,ברכותי להצלחת הערב. נא מסור ד"ש
לארז פודולי הנמנה אל תלמידיי בעבר.
מוטי, את ארז פודולי פגשתי פעם אחת. זה היה בפסטיבל "ימי שירה במדבר" 2007
והתרשמתי גם מהשירים שקרא ("לאחותי, תמר" כלומר: לאחותו, תמר) וגם מהשיחה הקצרה, שניהלתי איתו. עכשיו, כשאני יודע שהוא היה תלמידך, מתפצח חלק מסוד הקסם.
אמסור לו ד"ש, ותודה על ברכת הדרך.
שש השורות הקטנות – גדולות מאוד!
לבנה, יקירה
תודה. השורות, שמארגני הערב בחרו לצטט, הן חלק מהשיר. ואני מקווה שתאהבי גם את היתר. אפרסמו בקרוב.
שחרמריו
השיר שלך בהזמנה
מרגש מאד
איריס
איריס, תודה. נעים לשמוע. זוהי הפתיחה של השיר, ואני אפרסם אותו בשלמותו בקרוב.
גם אני מאחלת בהצלחה
תודה, איריס.
אוהבת את השיר מאוד מאוד מאוד אבל, לא אוהבת את ירושלים.
:0(
סיגגגגגל! לא תעלי לירושלים בשביל שחר-מריו שלנו????
שחר מריו יקר ברכות והצלחה . הייתי באה בכל יום אחר.
תודה, מירי. בשבילך יהיה יום אחר.
🙂
למה פעם אחרונה ודי? You grew on me
ואולי תעלי את לירושלים, ותגלי את פנייך?
תתפלאי, אבל לא בטוח שאופתע…
הו, לא אתפלא כלל וכלל.
כן. אני די סגור על זה שאני יודע מי את.
🙂
אבל לאחר שקיבלתי אי-מייל מסיגל (סיגל, את שומעת?), מתעורר בי חשד שגם את וגם אני עשויים להיות מופתעים דווקא מזהותה.
אני זז עכשיו. להתקרא.
אנחנו לא מצֻווים לאהוב את ירושלים בעשר הדברות. אבל אי אפשר להכחיש שהעיר הזו מוטבעת בגנום שלנו. וגם בשיר שכתבתי על ירושלים עמדתי על היחס האמביוולנטי כלפיה. כשאפרסם אותו במלואו, אולי תתחברי אליו יותר. ואולי לא.
בכל אופן, תודה על התגובה, סיגל. אני שמח שאת עוקבת.
וואוו, הפסדתי פה הרבה "אקשן" 🙂
כעת הבנתי שאתם מכירים (הצופה ואתה) ועוד הבנתי שאני מצלצלת מוכרת. לצערי (במשמעות לא דרמתית) אני לא. סתם מגיבה ואכן עוקבת. נהנית לקרוא בבננות כמה יוצרים ,והתגובות בהחלט גורמות לי להשאר. (הצופה מהצד תורמת את חלקה כמובן ,ופשוט נחמד לי).
לגבי ירושלים, ברור שאשמח לקרוא עליה אם זה משהו שכתבת.
(כל מקום מתל-אביב צפונה ומבטיחה להשתדל להגיע).
נ.ב.
ממתינה בקוצר רוח לתרגומה השדכני של צופתנו).
לא. אני לא מכיר את הצופה מהצד. בסך הכל יש לי תחושה שאני יודע מי עומדת מאחורי שם העט.
ויופי לי, סיגל, שאת פה. "כל מקום מתל אביב צפונה"? אני הולך לרכוש מצפן.
עזבי את צופתנו, אני מעדיף אנשים ששמם הולך לפניהם (~C) מאשר עלומי שם (צופים מהצד).
c~?
הותרת אותי חסרת מילים.
:0)
בהצלחה שחר!
כולם פה מירושלים???
שירי, מדובר בערב של קבוצת "משיב הרוח". זו קבוצה ירושלמית ומרכז הכובד של פעילותה בירושלים. מדובר באנשים טובים ורציניים, בינהם: נעמה שקד, אליעז כהן, שמואל קליין, יורם ניסינוביץ", ארז פודולי. הם שמו להם למטרה ליצור חיבור בשירה בין הישראלי ליהודי. והם מוצאים מסילות אל לבי. הם החלו את דרכם ב – 1995, ומאז – בהדרגה ובנחישות – נעו מן השוליים אל המרכז. כשמם כן הם, משיבים רוח (ומורידים גשם של ברכה). ויש בהם משהו מאד מרענן ו"אחר" אם בוחנים את פעילותם אל מול פעילות קבוצות שירה אחרות, ממוסדות יותר או פחות.
להערכתי משתתפי הערב תושבי ירושלים וסביבתה. חוץ ממני. אני תל אביבי.
התכוונתי האם כולם בבלוג מירושלים? כי כולם מדברים על העיר הזאת…
אבל נשמע מעניין. אני לעומת זאת לא ירושלמית ומגיעה לעיתים נדירות לעיר, למרות שאמי ירושלמית.
שחר יקרי, בהצלחה, והשיר שלך הטובל בקודש ובחול נוגע מאד ולא רק בעיר.
יפה לי הארתך, אורה.
בהצלחה!
ורק עכשיו שמתי לב לשיר למעלה.
הוא נפלא בעיני.
יעל, תודה כפולה!
ולגבי השיר, זוהי רק הפתיחה (כפי שכבר ציינתי בתגובותיי לאחרים), ואני מקווה שתאהבי אותו גם כשייחשף בשלמותו.
בהצלחה שחר
תודה, אלי.
נתראה מחר, בלי נדר, בהשקה של ענת זכריה.
ש.מ. איזה שיר יפה. כאילו היו המילים מלטפות את האבנים העתיקות הרחוקות. בהצלחה.
ס.ב.י., איזו אמירה יפה!
אני חש מלוטף. תודה.
איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
סופרת מופלאה לדעתי!
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209
שחר -מריו
מה שלומך? בין כל אי הסדר של מעבר הדירה מצאתי לי חצי דקה של נחת לקרוא כמה שורות מהשיר המופלא הזה. קסום.
אם היה לי רכב אין ספק שהייתי מגיעה.
אני מ-א-ו-ה-ב-ת בעיר הזאת. היו פעמים שבאמצע החיים בשתים עשרה בלילה היו לי נסיעות אליה, סתם כי רציתי לבקר וכי הכותל קרא לי לבוא.
אולי אם אבא יתן לי אוטו אז אבוא
גלית
גלית, באיחור מה אני שם לב להודעה הזו שלך.
שלומי טוב, תודה. איך מעבר הדירה? עבר חלק? את מתאקלמת?
אני עולה לירושלים לעתים תכופות (בעיקר בענייני עבודה), אבל משתדל למלא שם מצברים גם מבחינה רוחנית.
ותודה שמצאת קסם בשורות מתוך השיר. בקרוב אני מעלה את השיר בשלמותו. ואם תמצאי בו עוד קסם, אז קסם לי…
שחר-מריו,
אולי תכריז על מפגש בלוגייה בארוע הזה ?
אם כן, אני באה :))
שמעתי על "משיב הרוח", אבל לא מכירה
אותם אישית.
פעם אחת הקראתי משיריי ב"תמול שלשום" וזה החיבור בין שירה, ירושלים וביני.
תודה על ההצעה, רונית. אני לא יכול להכריז על מפגש בלוגייה בערב שירה, שבו אני נוטל חלק. זה לא נראה לי דבר נכון לעשותו. הסתפקתי בהזמנה. וגם זה מתוך ידיעה שקלושים הסיכויים לעליית חברינו התל אביביים לירושלים. ועוד בשביל ערב שירה…
מפגש בלוגייה – רעיון יפה. אבל נדמה לי שזה ראוי רק בארוע, שזו כוונתו הבלעדית.
אבל אשמח לראות אותך שם, רונית. תבואי, תגידי שלום. ככה תתוודעי ל"משיב הרוח". הם חביבים עלי.
ויש לנו משהו משותף (מלבד הטרדת כלבים סדרתית). גם אני הופעתי פעם ב"תמול שלשום". זה היה בערב שירה משותף לשירה סתיו (הנפלאה) ולי. אולי יום אחד ניפגש שם גם אנחנו.
"הטרדת כלבים סדרתית" ???
אתה לא מבלבל אותי עם מישהי אחרת ?
בכל מקרה,
נראה באמת שהתל אביבים יתקשו להגיע,
לא מאשימה, גם אני "מתקשה" להגיע לתל אביב.
אני אבוא נראה לי, במיוחד אם אחד מחבריי יסכים לבוא איתי.
והשיר שלך, או תחילתו כמו שכתבת,
נראה נהדר,
רוצה לקרוא עוד.
גם כשלכאורה מתרחקים מירושלים,
אחרים יכולים להבחין שבעצם היא הולכת איתך.
בבחינת – אפשר להוציא את האדם מירושלים, אבל אי אפשר להוציא את ירושלים מהאדם.
יפה.
רונית, באמת התבלבלתי. כתבתי לך כבר בפוסט שלך על ירושלים. ולגבי השיר, תודה. עכשיו הוא מופיע בשלמותו. אשמח אם תשלחי מבט.
קיבלתי במייל את ההזמנה והתרשמתי כל כך מהשיר שלך, אחר כך חיפשתי את הגיליון ויש שם כמה פנינים בוהקות, עגולות במיוחד בשירים שלך, שלא הכרתי עד כה (אף על פי ששמעתי עלייך רבות מחברתי המופלאה גלית סליקטר). אז זהו, נעים להכיר…
ענת, תודה! אני מסמיק.
אבל אני חושב שנפגשנו פעם אחת. זה היה במסיבה ב"הודנא" של אברבנאל, טרם המראתם של גלית ואון לחו"ל.
להשתמע ולהתראות!