בננות - בלוגים / / בין הים ליום
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

בין הים ליום


שיר מחוץ לכל ספר. מחוץ לזמן המקיף, שייך לאין זמן הפנימי. מה עושים עם זה?

 
בלילות עצומי עיניים רעש צעדים בחדר ריק
כלוא בין הבטן לחזה דלתות נסגרות ונפתחות כוס בכוס נוגעת
ונוזל הדיבור אין בו נקודה ואין בו מנוחה
בור באמצע הפנים המחכה לנגיעה מחלחלת מטה מטה
ברעש המתרוצץ מתוך הגרון אל בין הצלעות
ולקרקעית הבטן שוקע כמו שארית הקפה בספל עתידות
ומלח לח לח לח מבשר על פנים עיני, ומורד הגרון ועל העור
שמאחורי כל זה עולה הים ובא היום .

19 תגובות

  1. גיורא פישר

    הצלחת לכתוב את מה שחשבתי שאי אפשר לכתוב

    • גיורא פישר

      לחוה, הפוסט עלה שלוש פעמים. אנא מיחקי את המיותר.

      • איך מוחקים?

        • גיורא פישר

          הכנסי ל "עריכת הבלוג שלי".
          שם תחת הכותרת "אפשרויות" תגלי בין שלל האפשרויות את "מחיקה". לחצי שם, כך עשי גם בפוסט השני.
          השאירי את זה שאת מעוניינת בו.
          דרך אגב, את יכולה למחוק גם תגובות לא רצויות. אם תכנסי ל"תגובות" יעלו בפנייך התגובות ותוכלי למחוק תגובה לא רצויה.

    • תודה. יש משהו שלא נצליח לכתוב או לבטא?

      • אף פעם לא נצליח לבטא בדיוק את שרצינו, כי לא דורכים בנהר אחד פעמיים. אי אפשר לעולם ללכוד את רגע הדיבר הפנימי על כל רבדיו ומשמעויותיו. החתירה האין סופית היא העיקר. ומה שלכדת, חוה, יש בו תפסת מרובה – תפסת כראוי, זכית. בין הים ליום יש מרווח עתידי עשיר לכל מי שימלא אותו מתוכו. קטונתי מלחלק ציונים, ודל המקום מלהרחיב בניתוח פואטי, אך למיטב צניעותי אציין ששירך זה החזיר אותי לראשית היכרותי את שיריך ואת אהבתי אותם.

        • אז כנרה אני נמצאת במצב של חתירה אל תוך הים הזה. מקבלת את הגדרתך ומודה לך מאד

          • חוה ראוכר

            שיר נהדר, מדויק מאד, אין מילה מיותרת, חזרת לימיך הטובים.

          • תודה, חוה. חושבת על כוונת דברייך ומה היית מוחקת מהספרים?

          • חוה ראוכר

            אני אהבתי את השיר, ואני יכולה לדבר רק על הטעם האישי שלי. ובטח לא הייתי מוחקת מספרים, לא מוחקת ולא שורפת ולא משחיתה.

          • היי חוה, לא התכוונתי להרחיק לכת. עניתי בהומור שיש בו קורטוב רצינות. והרצינות היא בשאלה הפואטית והאסתטית. אם אמרת כך, אז כנראה ישנם שירים שפחות מדברים אלייך, וזו בשבילי סיבה לברור עם עצמי ואיתך.

  2. טובה גרטנר

    הי חוה
    מענין מה הקשר בן ים ליום, אבל הלחץ שבתוך השיר מעלה המון רגשות, וטוב שעולה הים והיום כמו לנקות את התחושות.
    וצמרמורת עולה בי כשאני כותתבת לך, כי המחיקון הזה כניראה הכרחי
    להתראות טובה

  3. אהבתי, עלה היום הלכתי לים.

  4. מירי פליישר

    יפה מאוד מאוד

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן