יונה על שושנה בחצר
עודי שוכבת בחדרו אצלו יצאה
מתוכי יונה נפרדה מהגוף
לשוב לארובתה
הייתי אישה והייתי עיר ומסתור ליונה
מעלה כנפיה
ופורשת אותם על שושנה בחצר
והנה קמתי מאצלו
הומה וריקה
המיה וצפצוף והגיה
כמתוך בור ושיח ומערה
עודי שוכבת בחדרו אצלו נפרד
ממני דבר מרפרף בכנפיו
נוגע לא נוגע מעליו
עודי דבוקה לצלעותיו
משהו בי נפרד
כיונה המרחפת
על בניה ואינה נוגעת
משקה ונושקת
נושקת ומשקה
ולא ידע דבר
נפלא, בעל תחושת רומנטיקה של בלדה עתיקה.
תודה חגית, או בלדה עכשוית מאד.
כתוב חזק.
הפרשנות העכשווית יותר מסתדרת לי.
בהצלחה!
צורפת ביד אמן אבנים יקרות עתיקות וחדשות. .."יצאה מתוכי יונה נפרדה מהגוף לשוב לארובתה… והנה קמתי מאצל והומה וריקה איזה יופי מלא בערגה, ריק ומלאות
תודה