חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי
אין שם מקום
תן בידי כתב כריתות ושלחני למדבר כי אין לי מקום,
אני אומרת לך אין לי מקום. קום קום כבר ושמע מה מה
שאני אומרת לך שאין כבר מקום במקום הזה, כל המקום
מלא כבודו של מקום שלא נשאר לי מקום לידו. אני מדברת
אליך בגוף שני ואינך שומע, ובגוף שלישי שיצמצם קצת
את עצמו ואת מקומו והוא לא זז הוא ממלא את המיטה בכולו
ונותן לי רק ריק פנימי שתהיה התרוצצות הקולות בתוכנו
ובינינו הבית מלא בכל ההרים החפצים והרהיטים והגבעות
והמכשירים החשמליים וכמה נחלים שקנינו כדי שיהיה לנו
בית סופ סופ אבל אין לנו מקום בתוך הבית שאדריכל
גאון שרטט חדרים ומרפסות ומסדרונות בבחינת מבין
את נפשם של הדיירים
קום כבר תקשיב לי, אין לי מקום אני נחנקת
התחלתי לזרוק את כל הבובות, הספרים והבגדים וגם
ארונות אני זורקת מכל השערים משליכה מעבר לסיפון
החיים החוצה אל הים התיכון זה שעושה את כולנו שכנים
על שפתו אבל אין לי מקום. הכל חנוק עוד מעט
אתלוש משקופים. אפילו התחלתי לנקות ולזרוק את
כל הצמחים המופלאים שגדלים ברחמי , גדלים באדום ארגמן
שלא היה יפה ממנו בצבעים,
אבל, נתתי לו לדחוף את היד ולהוציא משם
את הצמחים ואת השורשים כי כבר הגיעו מרחמי
עד צוואר והחניקו את קולי כמו שרכים המטפסים על גזע
שכן. אני אומרת לך אין מקום בשום מקום.
קום ובוא אלי כמו עוף לילי
כי הלילה עושה חור שחור בדברים ולרגע יש שם מקום ואם
רק נדליק נר נשמה קטנה, יפתח האור חלון אפשרויות
ונוכל להגיד , וואללה איזה פורטל מפואר זו כניסה לאחלה
אתרא וירטואליה
ממש כמו דוט קום לית אתר פנוי הימנו.
אין לנו מקום פה המקום שניתן על מגש אותיות תחילה
ואותיות סופ היה ריק וכשהתיישבנו על הכסא ליד שולחן
מכוסה מפת אי אייי איייי הסתבר שהכסא הריק
בעצם מתמלא גברים גרים ותושבים אבות ובנים ונשים שהן
אמהות כבר מגיל שלוש אתה מבין מה עשית
מהמקום הזה? ובכל בוקר שהשכמתי לכרם היה שם לפני
שלמה המלך והשולמית ועוד כמה נסיכים שחומי עור מאגן
הים התיכון וכולם יודעים לשבת תחת תאנת שכנתם ולפעמים
תחת הגפן שמתחפשת לאישה בעונתה וכשבאתי בבוקר אל התאנה
רכבו עליה כל ילדי השכנה אני אומרת לך אין לי מקום
לידך או לצידך מתחתיך או מעליך וצר לי מאד, צר מאד
ואולי איני אלא אישה בגרסה שניה
ונעלמה ממני האישה הראשונה אין לי מקום שלחני
עם מיטב בני למדבר אעשה אותם פראי אדם למענך.
בבתים אחרים שמעבר לים ראיתי נהרות זורמים ומשפילות
שפלות מההרים ובקצות המיצרים ניצבים מגדלי שמירה
לתלפיות ויש שם מקום לכל מילה על המפה הגיאוגרפית
ובבית שבנינו במשכנתא פרושה לכל חיינו נמצא
בנוי על תהומות מילים ונביאים ושניים אוחזין בחצר ובגג
הרעפים ובעמודי שלמה ובחלונות אבישג שלחני למדבר כי
תחתי תהום קורא במילים שאין קורא ואין קושב
שם אשב ואדבר אל העצים ואל האבנים ובני רואים כרועים
ואעשה לי מקום יעני HOME
מתוך הדבר במדבר. נקודה co.il .
מתוך "שביעית" , אוסף כל השירים העומד לצאת לאור בסדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד. הקובץ השביעי שמו" אין לי מקום.
חלק הבנתי
מסובך לי מדי…
אנסה לקרוא שוב.
שלום לך ידיד יקר, אני לא חושבת שזה מסובך. צריך בעיקר להקשיב לשפה. לקצב. ולמה שביניהם. זה עוד "קול" משלי.
ושים לב, כשמגיע לחומר ספרותי קצת יותר מורכב, פוחתות התגובות.