כשזה בא לחפצים, לא יכול להיות קיצ'י יותר מהמילה אהבה וכל הסימבולים הנלווים אלה ויחד עם זאת, כשבאנשים בשר ודם מדובר, עדיין אי-אפשר בלעדיה. בעיניי, לפחות, זאת המסר של הטרגדיה של רוז, על כל מערכותיה: ללא אהבה לא יכול לצמוח בן אדם. לאותה מסכנה הגעתי כשקראתי פעם על הכנופיות החדשות שהחלו להופיע במקסיקו, כנופיות אכזריות במיוחד, אשר מורכבות מילדים עזובים ...

עוד מאמר בעיתון מלפני כמה ימים שאינו מוכן לצאת לי מהראש. גם הוא עוסק בטלוויזיה – ביקורת על איזו סדרה אמריקאית*. בין השאר, המבקר צוחק-לועג לדמות הראשית, ולתרבות האמריקאית בכללותה, מפאת צביעותה (כביכול): היא עצמה אומרת בולשיט, אך כועסת על בנה כשהוא אומר פאקינג. אולם תבין, יש בכל זאת הבדל בין השניים. בולשיט, והדבר נכון עוד יותר בקשר לכינוי החיבה ...

    סדרת טלוויזיה חדשה עוסקת בצד האפל של הישיבות התיכוניות. את הסדרה לא ראיתי, אבל קראתי את הראיון עם היוצרים (*) ופסקה אחת בו לא יוצאת לי מהראש – הנה היא במלואה:    זקבך: "אולי זה יקרה כשהסדרה תסתיים. ברור שיש חשבון, אתה ילד בן 14 וההורים שלך משאירים אותך באיזה מקום. זה נושא להרבה שיחות שהיו לי עם ...

  היום לקחתי את הבן הקטן לגן השעשועים. רציתי לרשום את זה כאן כדי שיום אחד לא יוכל להאשים בכך שאף פעם אינני לוקחת אותו לגן השעשועים.   

    יש להניח שבאמצע הלילה, קצת אחרי חצות, הוא קם, הדליק את מחשב, התחבר לאינטרנט, נכנס לבננות, קרא את הפוסט הזה, יצא ממנו, כיבה את מחשב, חזר למיטה, העיר אותי לצורכי הנקה וחיבוק, וחזר לישון. בכל אופן, הבוקר הוא התעורר וקרא לי אמא, בערך. הוא קרא לי מממממה. ואיך אני? מבסוטה.    

התינוק שלנו כבר יודע להגיד את השמות של כל בני המשפחה, בערך. זאת אומרת, הוא יודע להגיד בערך את השמות של בערך כל בני המשפחה. אותי, למשל, הוא מכנה אבא. גם לאבא שלו הוא קורא אבא. יוצא שלילד הזה שני אבא-ים, וטוב לו, וגם לי טוב. הרי בתור אמא, הרבה יותר קל להיפרד מילד שזועק אבא, אבא, אפילו אם הוא ...

אתמול ראיינו את הסרט JFK. סרט מפחיד ומחריד המספר על הון ושלטון ועל הכמיהה למלחמה ועל הקשר ביניהם. לי זה דווקא הזכיר את נושא הלידה.   הלידה בארה"ב ידועה כבעלת רמת מדיקליזציה מן הגבוהות בעולם. כמעט כל הלידות (כ-98%)  מתרחשות בבתי חולים, בדרך כלל בסיוע רופא. אחוז ההתערבויות הרפואיות, כולל ניתוחים קיסריים, גבוה במיוחד. ובדומה לדחיפה למלחמה (במקרה של JFK, ...

  כשבתי בת השש היתה בת ארבע היא רצתה להיות בת שנתיים, והתנהגה בהתאם. לא חבל, אמרתי לה בקול חכם ונבון, למה להיות תינוק? כל הזמן אומרים לך מה לעשות, ואיך לעשות, אפילו פיפי את לא יכולה לעשות לבד. והרי, כל כך כיף להיות גדולה…. אך כשניסיתי למנות את רשימת כל הדברים הנפלאים שניתן לצפות להם בשמחה כשתהיהי גדולה, מוחי ...

היום התאספה המשפחה פחות או יותר בבית הקברות לצורך האזכרה של סבא שלי. סבא שלי נפטר לפני כ-45 שנה, ומזמן עתוף הטקס לא בעצב אלא בתחושות של מתן כבוד לסבא שלי ולאבא שלו ולקרבה משפחתית בכלל. לאחר סיום החלק הדתי, אנו נוטים להתמקם על הקיר הצר בצל ולהחליף הערות המצחיקות רק אותנו וגם להיזכר בכל השנים שאנו כבר באים לכאן. ...

  שלשום נסענו לים עם אחותי ומשפחתה (ואכן, חייבים להודות, יש לתל-אביב יתרון אחד על פני ירושלים – הים). בדרך מן האוטו אל החוף, אחיין שלי, שהוא בן שנתיים וחצי, החליק בחול. למען האמת, הוא קם מיד ואפילו לא בכה, אך אחותי בכל זאת התענינה, "אתה בסדר, חמוד?" והוא ענה לה מיד, "לא." איך צחקנו מזה, כנראה הוא עוד לא ...