כשזה בא לחפצים, לא יכול להיות קיצ'י יותר מהמילה אהבה וכל הסימבולים הנלווים אלה ויחד עם זאת, כשבאנשים בשר ודם מדובר, עדיין אי-אפשר בלעדיה. בעיניי, לפחות, זאת המסר של הטרגדיה של רוז, על כל מערכותיה: ללא אהבה לא יכול לצמוח בן אדם. לאותה מסכנה הגעתי כשקראתי פעם על הכנופיות החדשות שהחלו להופיע במקסיקו, כנופיות אכזריות במיוחד, אשר מורכבות מילדים עזובים לשעבר ובהווה. והנה בכל זאת עולות ומטרידות אותי שתי שאלות: האחת, איפה האבות שנטשו ומדוע פרצופיהם אינם מכסים את דפי העיתון? והשנייה, איפה היו הרשויות?
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=20432&blogID=116
מסכימה איתך,
וגם אין תרוצים
להתראות
טובה
את כותבת כל כך יפה, טובה.
אומי היקרה
תודה, ואת פשוט חיה את נימיי החיים, מדברת על מחשבות שחומקות לנו.
קוראת אותך בשקיקה.
להזכר.
להתראות טובה
טובה היקרה, הלוואי שאהיה ראוייה לדברייך. בברכה חמה, אומי.