הבלוג של נורית זרחי כותבת

  במילים של אוויר אני פותחת סאפפו אַחֲרֵי הַמִּצְעָד הִתְרוֹקְנוּ הַסּוּסִים וְהָרוֹכְבוֹת, פִּטְמוֹתֵיהֶן נַרְקִיסִים אֲדֻמִּים עָטְפוּ אוֹתָם בִּשְׂעָרָן הַנּוֹטֵף. בַּלַּיְלָה שָׁרוּ וְנִעְנְעוּ בְּתוֹכָן אֶת הַמֶּרְחַקִּים שֶׁמָּנְעוּ מֵהֶן לִישֹׁן. תְּכַוְּצוּ אוֹתָם, בִּקְשׁוּ הַנְּעָרוֹת אִי אֶפְשָׁר אָמְרוּ הַסּוּסִים מִפְּנִימִיּוּתָם, כְּשֶׁמְּכַוְּצִים אוֹתָם הֵם הוֹפְכִים כּוֹכְבֵי בֹּץ. כָּכָה נוֹצְרוּ הָעוֹלָמוֹת. אֵינֶנּוּ רוֹצוֹת לִבְרֹא עוֹד, אָמְרוּ הַנְּעָרוֹת, רַק לְהִסְתַּמֵּם מֵרֵיחַ הַנַּרְקִיסִים וְלִישֹׁן. אֲבָל הַמֶּרְחַקִּים הִתְעַקְּשׁוּ ...

    הַאִם אִי הַנַּחַת הוּא סִימָן שֶׁאֵינֶנּוּ נִמְצָאִים בִּמְקוֹמֵנוּ? בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַּבֹּקֶר אֲנַחְנוּ בְּמִנְהָרָה אֲטוּמָה. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ רְחוֹקִים מִלָּגַעַת בָּנוּ בִּזְרוֹעוֹת שְׁקוּפוֹת, שִׂפְתֵי פַּרְפַּר, כַּנְפֵי צִפּוֹר     אֲנַחְנוּ מְתַרְגְּמִים מִבַּחוּץ פְּנִימָה מַה זֶּה לִחְיוֹת. מִתְחַלְּקִים בְּחֶלְקַת עָצִיץ עִם כַּמָּה עֲשָׂבִים שׁוֹטִים. אֵלּוּ קַלִּים לְהַשָּׂגָה, וּבְכָל זֹאת יְחַמְּמוּ אֶת לִבֵּנוּ. הֵם עֲלוּלִים לְהִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ, אֲבָל מִי יַכְחִישׁ, לָחוּשׁ צְפִיפוּת ...

  מכונת האהבה   מכונת האהבה נחתה אצלי, אורותיה מהבהבים כלפי אלף השלדים שבמחסן, רומסת את ערוגות הורדים והכרובים, שבעצם גידלתי לכבודה.   מה את רוצה? שאלתי. את ימי ראשון, אמרה, ואולי עוד אצבע מירח מלא. רק? שאלתי, כי נשארו לי במלאי חמישה ימים, דולקים כמו נרות חנוכה שבוע אחרי החג, ושבת אחת חִגֶּרֶת.   ברור שהיא נחתה אצלי בטעות. ...

    מָה זֶה? זֶה כֶּתֶם. עַל הָרֹאשׁ? מָה פִּתְאוֹם כֶּתֶם? זֶה כֶּבֶשׂ. מָה פִּתְאוֹם כֶּבֶשׂ? זֶה לֹא כֶּבֶשׂ, זֶה כֶּתֶר. זֶה הַכֶּתֶר שֶׁל הַמַּלְכָּה. מָה פִּתְאוֹם? זֹאת בֶּאֱמֶת מַלְכָּה, אֲבָל עַל הָרֹאשׁ יֵשׁ לָהּ קַקְטוּס. מָה פִּתְאוֹם קַקְטוּס? זֶה קַרְטִיב. מָה פִּתְאוֹם? זֶה לֹא קַרְטִיב, זֶה כֶּתֶם, זֶה כֶּתֶם שֶׁל קֶטְשׁוֹפּ. מִי שָׁפַךְ לַמַּלְכָּה קֶטְשׁוֹפּ עַל הָרֹאשׁ? הַשּׁוֹטֵר? הָרוֹפֵא? הֶחָתוּל ...

      מעבר לקו המשוה עומד שלחן. כשאתה נכנס בדלת נעות מעליו ניו-יורק, גיברלטר, לונדון. אבל הנפש היא אפריקה. לפי הקעקוע שחורט הזמן בגופים תוכל לנחש.   פעם היתה פה עונה אחרת, הקולוניאליזם הציל אותנו. אז לא יכלתי לחשב על חיי בלתי אם בשנים כשהשני גוזל אותם תמיד ממני. עכשו נותרנו הפראים לבד.   אדם, חוה, כל כך התרחקתי ...

  ספרות הילדים במשמעות ספרות שמיועדת במיוחד לקורא הילד, היא המצאה מאוחרת יחסית, שנולדה על ברכי המצאת הילדות. עד אז, לפני כמאה חמישים שנה, נתפס הילד כמבוגר, בכל מה שקשור לביגוד, מזון, ריהוט, ולימוד, וכמובן גם במה שקשור בחומר לקריאה. אנחנו יכולים לראות בעיני רוחנו את מדורת השבט, סביבה בלילה אפל, ישבו מזקנים ועד טף, והאזינו מבעד לקולות הרוח, מבעד לשאגת אריות ...

    לְתַנִּינָה לֹא הָיָה מַה לַּעֲשׂוֹת. הִיא הִבִּיטָה בְּקֻרְקְבָן בְּכַעַס וְאָמְרָה: "אִם אֵין לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת אַל תָּבוֹא אֵלַי לְהִתְלוֹנֵן, פָּשׁוּט תִּתְאַמֵּן לַעֲשׂוֹת יותר טוב, מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ לַּעֲשׂוֹת." אֲבָל קֻרְקְבָן לֹא הֵבִין מַה הִיא אוֹמֶרֶת, וְתַנִּינָה הָיְתָה נִרְגֶּזֶת מִכְּדֵי לְהַסְבִּיר. הִיא עָמְדָה בְּבֵית הַמַּעֲלִית הַקָּטָן שֶׁלָּהּ עַל הַגַּג וְהִבִּיטָה לְמַטָּה. בַּעֲדִינוּת, כְּמוֹ פַּרְפָּר גָּדוֹל, צָנַח מוּל עֵינֶיהָ עָלֶה ...