במילים של אוויר אני פותחת
סאפפו
אַחֲרֵי הַמִּצְעָד הִתְרוֹקְנוּ הַסּוּסִים
וְהָרוֹכְבוֹת, פִּטְמוֹתֵיהֶן נַרְקִיסִים אֲדֻמִּים
עָטְפוּ אוֹתָם בִּשְׂעָרָן הַנּוֹטֵף.
בַּלַּיְלָה שָׁרוּ וְנִעְנְעוּ בְּתוֹכָן אֶת הַמֶּרְחַקִּים
שֶׁמָּנְעוּ מֵהֶן לִישֹׁן.
תְּכַוְּצוּ אוֹתָם, בִּקְשׁוּ הַנְּעָרוֹת
אִי אֶפְשָׁר אָמְרוּ הַסּוּסִים מִפְּנִימִיּוּתָם,
כְּשֶׁמְּכַוְּצִים אוֹתָם הֵם הוֹפְכִים כּוֹכְבֵי בֹּץ.
כָּכָה נוֹצְרוּ הָעוֹלָמוֹת.
אֵינֶנּוּ רוֹצוֹת לִבְרֹא עוֹד, אָמְרוּ הַנְּעָרוֹת,
רַק לְהִסְתַּמֵּם מֵרֵיחַ הַנַּרְקִיסִים וְלִישֹׁן.
אֲבָל הַמֶּרְחַקִּים הִתְעַקְּשׁוּ
וְהָיָה עֲלֵיהֶן לָשִׁיר וּלְנַעְנֵעַ לָשִׁיר וּלְנַעְנֵעַ.
כָּךְ בָּרְאוּ עוֹד וְעוֹד עוֹלָמוֹת
הַנְּעָרוֹת שֶׁרָצוּ וְלוּ פַּעַם אַחַת לְהֵרָדֵם
נענעו בתוכן את המרחקים…כמה מוחשי מצד אחד וכמה אינסופי ומטלטל את המחשבות והרגשות במרחב הדימויים.