כְּכָל אָמָּנוּת, אִם הִתְמַכַּרְתָּ לָהּ

כְּכָל אָמָּנוּת, אִם הִתְמַכַּרְתָּ לָהּ,

אִמִּי הִשְׁתַּכְלְלָה בִּכְתִיבַת מִכְתָּבִים.

מְסִיטָה אֶת גִּזְרוֹת הַסְּבִיבוֹנִים מִשֻּׁלְחָן הַמִּטְבָּח

(א.נ. לְצַעֲרִי לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם הַחֹדֶשׁ, בַּעֲלִי),

הִיא מְעִיפָה מַבָּט צִיפּוֹרְנִי בַּיוֹשֵׁב מוּלָה,

כְּעָגוּר פָּצוּעַ וְדִבּוּרוֹ נַהֲמָה נְבוּבָה,

שׁוֹקֶלֶת אֶת אֵיכוּת הַתֵּאוּר: מְצִיאוּתִי אֲבָל לֹא מִדַּי.

(מְטֻפֶּלֶת לְבַד בִּשְׁלֹשָׁה יְלָדִים רַכִּים)

גַּם בִּי? לְהָפִיס אֶת לִבָּהּ

אֲנִי מוֹתַחַת תַּלְתַּל בִּרְאִי הַצֵּל.

עֶרֶב פּוֹלֵשׁ לַמִּטְבָּח מִמַּמְלֶכֶת הַצְּלָלִים שֶׁל הֶחָצֵר

וְכוֹכָב חָלוּץ בּוֹדֵק אֵיךְ הִיא מִסְתַּפֶּקֶת בַּהֶכְרֵחִי.

בְּדִיּוּק שֶׁל מוֹרָה הִיא מְהַדֶּקֶת אֶת הַבּוּל

וּמַעֲנִיקָה לִי אֶת זְכוּת הַשִּׁגּוּר.

זוֹ שֶׁהֶחֱשַׁבְתִּי תִּינֹקֶת וְהֵגַנְתִּי עָלֶיהָ

כְּדֻּבָּה מִפְּנֵי דְּרִישַׁת  אַהֲבָתִי,

קַיִץ אַחַר חֹרֶף, עַכְשָׁו אַחַר עַכְשָׁו, עַכְשָׁו

עָלַי לְשַׁגֵּר אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם.

סְבִיב מִטָּתָהּ עוֹלִים כָּעֵת צִנּוֹרוֹת כְּשָׁרְשֵׁי אֲוִיר

וּמְחוּקַּת דִּבּוּר הִיא מְכַוֶּנֶת עֵינַיִם בְּכָחֹל קַדְמוֹנִי

לְעֵבֶר הַנְּיָר וְהָעֵט, כּוֹתֶבֶת בְּאוֹתִיּוֹת אֲוִיר:

"תְּנוּ לִי לָלֶכֶת בְּבַקָּשָׁה".

וַאֲנִי מַנִּיחָה לָהּ לָלֶכֶת.

מתוך "הבל יתן לך נשיקה", שעומד לראות אור בקרוב, בהוצאת מוסד ביאליק, בסדרת "כבר"