עודד פלד משורר, מתרגם ועורך

  הלילה בא בנוצות תנומה רכות   הַלַּיְלָה בָּא בְּנוֹצוֹת תְּנוּמָה רַכּוֹת לְהַאֲפִיל אֶת הַיּוֹם לְכַבּוֹת קֶרֶן אוֹר עִקֶּשֶׁת כְּרַכֵּךְ אֲדָמָה בְּטֶרֶם בּוֹא הַנֻּקְשׁוּת הָאַחֲרוֹנָה תּוֹבַעַת מְנוּחָה נְכוֹנָה.      מכונת ירייה   טַחֲנוֹת הָאֵלִים טוֹחֲנוֹת לְאַט; אַךְ טַחֲנָה זוֹ מְטַרְטֶרֶת בִּסְטַקָּטוֹ מֶכָנִי. חֵיל רַגְלִים מְכֹעָר וְקָטָן שֶׁל הַמֹּחַ, מִתְקַדֵּם בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ, הוֹפֵךְ קוֹרוֹנָה* זוֹ לִמְכוֹנַת הַיְרִיָּה שֶׁלּוֹ.   ...

המילים שאוהבות אותי   הַמִּלִּים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי יוֹשְׁבוֹת עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי. בִּקְצֵה הָעִיר, אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה, עָשִׂיתִי מֵהֶן מִגְבַּעַת שְׁחוֹרָה לְיָמִים קָשִׁים   הַמִּלִּים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי חוֹשְׁבוֹת עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים, צוֹבְעוֹת קִירוֹת חֲלוֹמִי חִיּוּךְ חַם.   הַמִּלִּים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי מְשַׂחֲקוֹת בְּאַרְגַּז הַחוֹל שֶׁל חַיַּי     מתוך הקובץ" יום הולדת" [1978]

  תבורכנה המוזות   עַל רִדְתָּן אַרְצָה, מְחוֹלְלוֹת סְבִיב שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי, מַכְתִּירוֹת אֶת רֹאשִׁי הַמַּקְרִיחַ בְּזֵר עֲלֵי דַּפְנָה. תרגום: עודד פלד    

  עפיפון אפור, תֶּפֶר האור   1 בְּכָל יוֹם יָם שֶׁל אוֹר מִתְרוֹמֵם, אֲנִי מְחַשֵּׁב פִּנּוֹת מוֹנֶה קַוְקַוֵּי הָעֵשֶׂב הַנִּשְׁבָּר – עַכְשָׁו שֶׁמֶשׁ חֹרֶף הִיא עֲפִיפוֹן אָפֹר, תֶּפֶר הָאוֹר, הִרְהוּר בֵּין שֵׁנָה לִיקִיצָה – אֲנִי קָם, מְצַחְצֵחַ פָּנִים בַּמַּרְאָה שָׂם מַיִם עַל אֵשׁ וּמַאֲזִין לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ: צִפֳּרֵי הַקָּפֶה הֵן חַדְשׁוֹת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי – עַל רֹאשׁ גִּבְעָה עוֹמֶדֶת שְׁמוּעָה: רוֹאִים חוֹלָם ...

  אל תירא                              "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל                        הַקָּדוֹש-בָּרוּך-הוּא שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ"   א אִם רוּחַ תָּנוּחַ [לוּ תָּנוּחַ עָלָיו] בְּחֵיק יַעַר, מְשׂוֹשׂ-לֵב, שֶׁאֳרָנִים מְאַוְּשִׁים בּוֹ בַּדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת עֵין-כֶּרֶם בּוֹאֲכָה בֵּית זַיִת הַסְּמוּכָה – אִם גַּרְגֵּר מְתֹם יְהֵא בּוֹ [לוּ יְהֵא] אֹזֶן יִכְרֶה הַלְמוּת פַּטִּיש עֲמוּמָה נְבִיחַת כֶּלֶב רְחוֹקָה – עֵינָיו בְּיִפְעַת זַיִת ...

  שיר פרדה   אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּנְשִׁימַת שָׁמַיִם אֶעֱרֹג אַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי. תָּבוֹא בַּסְּבַךְ שְׁתִיקָתִי תֵּרֵד כַּטַּל דִּמְעָתִי בִּלְחִי-עֵשֶׂב.   אִם לֹא תִּמְצָאֵנִי בְּנִי, שָׂא עֵינֵיךָ לֶהָרִים אֶל סֵתֶר יַעַר שָׂא שָׁם אִצְטְרֻבָּל מִתְגַּלְגֵּל בִּזְנַב עָנָן אֶהְיֶה  

  ש י ר   ש מ ח   שֶׁקֶט. גֶּשֶׁם טוֹב בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת פָּנַי. נְעָרוֹת זְעִירוֹת-עֲצוּבוֹת חוֹצוֹת אֶת הַגֶּשֶׁר נוֹשְׂאוֹת מַגָּשִׁים שֶׁל אָבָק. אֵיךְ שֶׁהַגּוֹרָל מִתְפַּזֵּר לוֹ כָּךְ בְּרִיצָה. יֹפִי שֶׁל עִיר וּפִרְחֵי תּוּת מַעֲרִיצִים בְּעַיִן אִלֶּמֶת אַבָּא-עֵץ. צָרִיךְ לִלְמֹד לִחְיוֹת לִבְחֹן מֵחָדָשׁ בְּנֵי אָדָם – עַכְשָׁו? לִמְחֹק הֲזָיוֹת לִנְשׁוֹם חַם. גֶּשֶׁם טוֹב בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת פָּנַי בָּא וְשׁוֹטֵף ...

    לנערה תל-אביבית, סגנון ישן   הִיא יָפָה. עַד מְאֹד. בְּבֵית-קָפֶה / קוֹנְדִיטוֹרְיָה סִגְנוֹן יָשָׁן קִינְג ג"וֹרְג" פִּנַּת מַשֶּׁהוּ, אוֹ בְּסָמוּךְ, אֵם עַתִּיקָה וְאָב חָבוּשׁ כִּפָּה סוֹגְרִים קֻפָּה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב שְׁעַת נְעִילָה וְהִיא – מֶלְצָרִית בְּשַׁרְווּל אָרֹךְ וְחִיּוּךְ מָשׁוּחַ בַּשָּׁשָׁר. יָפָה. עַד מְאֹד. כְּמוֹ בַּעֲיָרָה יְהוּדִית מוּזָרָה כְּפֶרַח הַדֻּבְדְּבָן שֶׁאֲנִי חוֹלֵם בִּשְׁבִילָהּ.                                                                          עודד פלד   ...

אני רואה הר   אֲנִי רוֹאֶה יַעַר אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אוֹתִי צְוִיחַת צִפֳּרִים, רוּחַ בָּאֲמִירִים   אֲנִי רוֹאֶה גֶּשֶׁם וְאוֹמֵר: עֲשֵׂה אוֹתִי צָלוּל וְזוֹרֵם   אֲנִי רוֹאֶה הַר אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אוֹתִי הַר                                                                                                      עודד פלד   מתוך "פתח דבר" [מבחר שירים 1973-2005], קֶשֶׁב לשירה