עודד פלד
עודד פלד - משורר, מתרגם ועורך, נולד בחיפה, בן לפועל משכיל ולאם ניצולת שואה, בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה וספרות אנגלית. מתגורר בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון.
ערך את האנתולוגיה "כתונתי הצהובה" - השואה בשירת הדור השני.
עורך בהוצאת גוונים: 1996-1995
עורך "מאזניים" יחד עם עזריאל קאופמן ז"ל (2003)
חבר מערכת בהוצאת קשב לשירה, בכתבי-העת "עיתון 77", "עמדה", "מטען" והירחון המקוון לשירה "עיין ערך שירה".
תרגם מיצירותיהם של ג'ק קרואק, סול בלו, הנרי מילר, וולט ויטמן, סלמן רושדי, תומס הארדי, ון גוך [מכתבים לתיאו], ג'וזף קונראד, מארק טוויין, או. הנרי, תיאודור דרייזר, דילן תומס, ויליאם קרלוס ויליאמס, ארנסט המינגוויי, א.מ.פורסטר, ויליאם פוקנר, הרמן מלוויל, אן סקסטון, סילביה פלאת, טד יוז, שיימוס היני, הארט קריין, קארל סנדברג, רוברט בלַיי, לורנס פרלינגטי, גי'מס דיקי, לירוי ג'ונס, אדריאן ריץ', גרגורי קורסו, צ'רלס בוקובסקי, רוברט קרילי, צ'רלס אולסון, ואלאס סטיבנס, אליזבת בישופ, רוברט לואל, פרנק או'הארה, ריצ'רד ברוטיגן, מיוריאל רוקייזר, אמילי דיקינסון, דניס לברטוב, אלן גינזברג, צ'רלס סימיק, סיטאקאנט מאהפאטרה, אייאפה פאניקר, ברייטן ברייטנבאך, אוסואלד מטשאלי, רואי קנופפלי, לנגסטון יוז, אן קרסון, נורמן מניאה, אדגר הילזנראט, דייויד גוטרסון, מייקל מקלור, פיטר אורלובסקי, דיאן ואקוסקי, הרווי שפירו, ג'נט וינטרסון, לואס אונגר, לארי פרייפלד,סטנלי מן, קרן אלקלעי-גוט, ועוד.
תרגומי שירה
וולט ויטמן, "שירת עצמי" [כרמל, 2002]
ויליאם קרלוס ויליאמס, "רוצה רק לומר" [קֶשֶׁב לשירה, 2004]
אני שומע את אמריקה שרה: מבחר מן השירה האמריקאית החדשה {ירון גולן, 1989]
ארנסט המינגוויי, שירים נבחרים [סער, 1990]
סיטאקאנט מאהפאטרה, "מות קרישנה ושירים אחרים" [גוונים, 1996]
לואס אונגר, "גשם לבן בירושלים" [ירון גולן, 1990]
פרס חולון על שם קוגל [1983, 1992]
פרס חומסקי [1986]
פרס שר החינוך למתרגמים [1990]
סופר אורח בירנטון, אוקספורד [1994]
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים [1997, 2007]
ספריו:
יום הולדת (תל-אביב : ספרית פרוזה עיתונספרות, תשל"ח 1978)
מכתבים לברגן-בלזן : מחזור שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1978)
קדיש ושירים אחרים : 1977־1980 (תל-אביב : עקד, תשמ"א, 1981 )
15 סונטות גשם מטורפות (תל-אביב : עקד, תשמ"ג, 1983)
אופנוען אצטקי : מיתוס פרטי 1977 - נובלה (ירושלים: תשמ"ה, 1985; תל אביב: ירון גולן, תש"ן, 1990)
עלווה : מחזור שירים (תל אביב : עקד, תשמ"ו, 1986)
לילה כנעני : שירים (תל-אביב: : שוקן, תשמ"ז, 1987)
לחם וגעגועים : שירים 1987־1990 (תל-אביב : עקד, תש"ן, 1990)
עפיפון אפור, תֶּפֶר האור : מבחר שירים, 1973־1990 (תל-אביב : עקד, תשנ"א 1991)
חלונות, מרפסת, חצר אחורית : שירים 1990־1992 (תל-אביב : תג, תשנ"ג 1993)
מכתבים לברגן בלזן ; נשימה : מחזורי שירים (תל-אביב : תג, תשנ"ה, 1995)
שלום רב שובך ארץ נחמדת : שירים (תל-אביב : גוונים/תג, תשנ"ט, 1999)
פתח דבר : מבחר שירים 1973־2005 (תל-אביב : קשב, לשירה, תשס"ו, 2006)
עודד פלד משורר, מתרגם ועורך
בְּרָקֵי דֶּצֶמְבֶּר
צוֹלְפִים
בְּעַכּוּז הַשָּׂדֶה.- 🙂 איפה זה?
לא רחוק מהבית שלי 🙂
נהדר עודד! שפה משלך. וההתייחסות אל הטבע כהורה היא נדירה ומרגשת עד פציעת הלב.
המון תודה, חגית
איזה שיר יפה וחי
תודה, מירי
יש משהו מיוחד ויפה במשלב הלשוני שבו בחרת לכתוב את השיר.
תודה, גיורא
'..וכבר ברקי דצמבר
צולפים בעכוז השדה'
דימוי יפה ומפתיע בסוף השיר.
אשר לתחילתו, אני קורא את כותרתו, מסתכל מבעד לחלון וחושב שבארצנו הקיץ לעולם אינו הולך אל סופו אלא רק משנה את עוצמתו…
תודה, אהוד. אשר לקיץ הפוקד אותנו באמצע החורף – צודק
זה מתוק. "סבא-חורף גשום", "מטריית ענן מסוככת על ראשי" – מטאפורה מקסימה לתאר את הגשם, שכפי שהבנתי בארץ, הולך ובא.
תודה עודד מאוד אהבתי.
המון תודה, יעל
המעבר בין העונות כל-כך מלוטש וחבוי עד שהצטרכתי לחפש כמה פעמים היכן הוא. הנה כך מגיע הסוף כנראה: מבלי משים.
חן-חן