עודד פלד משורר, מתרגם ועורך
הלילה בא בנוצות תנומה רכות
הַלַּיְלָה בָּא בְּנוֹצוֹת תְּנוּמָה רַכּוֹת
לְהַאֲפִיל אֶת הַיּוֹם
לְכַבּוֹת קֶרֶן אוֹר עִקֶּשֶׁת
כְּרַכֵּךְ אֲדָמָה
בְּטֶרֶם בּוֹא הַנֻּקְשׁוּת הָאַחֲרוֹנָה
תּוֹבַעַת מְנוּחָה נְכוֹנָה.
מכונת ירייה
טַחֲנוֹת הָאֵלִים טוֹחֲנוֹת לְאַט;
אַךְ טַחֲנָה זוֹ
מְטַרְטֶרֶת בִּסְטַקָּטוֹ מֶכָנִי.
חֵיל רַגְלִים מְכֹעָר וְקָטָן שֶׁל הַמֹּחַ,
מִתְקַדֵּם בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ,
הוֹפֵךְ קוֹרוֹנָה* זוֹ
לִמְכוֹנַת הַיְרִיָּה שֶׁלּוֹ.
עצה לבֵּן
לְעוֹלָם אַל תִּבְטַח בְּאִישׁ לָבָן,
לְעוֹלָם אַל תַּהֲרֹג יְהוּדִי,
לְעוֹלָם אַל תַּחְתֹּם עַל חוֹזֶה,
לְעוֹלָם אַל תִּקְנֶה מוֹשָׁב בַּכְּנֵסִיָּה.
אַל תִּתְגַיֵּס לַצָּבָא;
וְאַל תִּשָּׂא נָשִׁים רַבּוֹת;
לְעוֹלָם אַל תְּגָרֵד בַּפְּצָעִים.
שִׂים תָּמִיד נְיָר עַל הָאַסְלָה,
אַל תַּאֲמִין בְּמִלְחָמוֹת,
הֱיֵה נָקִי וּמְסֻדָּר,
לְעוֹלָם אַל תִּתְחַתֵּן עִם זוֹנוֹת.
לְעוֹלָם אַל תִּפְנֶה לְבֵית מִשְׁפָּט,
לְעוֹלָם אַל תִּבְטַח בְּמוֹצִיא לָאוֹר,
אַחֶרֶת תֹּאכַל קַשׁ.
כָּל חֲבֵרֶיךָ יַעַזְבוּ אוֹתְךָ
כָּל חֲבֵרֶיךָ יַעַזְבוּ אוֹתְךָ
כָּל חֲבֵרֶיךָ יָמוּתוּ
אָז נַהֵל חַיִּים נְקִיִּים וּבְרִיאִים
וְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם.
לצִ'ינְק*, חייל במקצועו
כְּשֶׁיְּפַנּוּ אוֹתְךָ מֵת
פָּנֶיךָ נִצְפָּדוֹת מִתְכַּעֲרוֹת
הַמַּצָב מֻגְדָּר בִּבְהִירוּת
בִּידֵי הַמֵּתִים
לֹא נַאֲמִין שֶׁהָלַכְתָּ
מַגָּפֶיךָ צָנְחוּ יוֹתֵר מִדַּי פְּעָמִים
שָׁתִינוּ יוֹתֵר מִדַּי בִּירָה טוֹבָה
צָפִינוּ בַּשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
וְקִלַּלְנוּ אֶת הַגֶּשֶׁם
שֶׁטִּשְׁטֵשׁ עֲקֵבוֹת
וְצָבַע אֶת הַנָּהָר בְּחוּם
אֲפִלּוּ הַזְּבוּבִים הָיוּ מְיֻתָּרִים
ישנן עונות [תרגום מאסקימואית]
כֶּלֶב הַמַּיִם צָלַל;
הַיָּם הוּא שֶׁמֶן תַּחַת יָרֵחַ.
כֶּלֶב הַמַּיִם צָלַל;
קַר הָיָה וְגֵאוּת אֲרֻכָּה.
תרגום: עודד פלד
מעטים יודעים שארנסט המינגווי [1961-1898] כתב גם שירה. הוא לא התכוון להיות משורר, אך בדומה לסופרים אחרים כתב שירה ואף המשיך בכך לאחר שהפך ליוצר מוכר בפרוזה. הוא פרסם בחייו עשרים וחמישה שירים בלבד, אך היה פורה למדי בתחום זה. עזרא פאונד העריך אותו מאוד וכלל שירים שלו באנתולוגיות ובכתבי-עת שערך. הם התיידדו בפריז בתחילת שנות ה-20 ופאונד, האימג'יסט, התרשם מהתיאורים החזותיים שלו ומהשימוש המדויק שעשה בשפה, וסייע לו להשתחרר מן הנאיביות שאפיינה את שיריו המוקדמים, הליריים יותר. את המפגשים עם פאונד תיאר המינגווי ביומנו: "הוא לימד אותי לכתוב, אני לימדתי אותו להתאגרף." בשיריו של המינגווי מסתמנת האישיות שמעבר למיתוס – איש מחוספס וזועם, בעל הומור מריר, דמות שברירית ובודדת שכרעה תחת נטל החולי, הייאוש והזכרונות.
מרתק.
אפשר לקבל לינק לטקסט במקור, בבקשה?
תודה, מירי. מצטער, אבל זה יחייב אותי להקליד את המקור מתוך הספר. חוץ מזה, עדיין לא למדתי – איש מערות שכמוני – איך יוצרים בכלל לינק 🙂
ליצירת לינק במימשק של בננות –
מעמידים את הסמן בשורת הכתובת של הדף המבוקש (נניח, הדף האינטרנטי שמכיל את שיריו של המינגווי בשפת המקור),
לוחצים בו זמנית על מקש הCntrl ועל מקש X במקלדת;
ואחר כך מעמידים את הסמן בדף היעד – (בגוף הפוסט עצמו או בתגובה)
ולוחצים בו זמנית על מקש הCntrl ועל מקש V
הכתובת המבוקשת תועתק ליעד
תודה לך, מירי. אז עוד לא אבדה תקוותנו :-
אין צורך, מצאתי לבד
http://www.shadowpoetry.com/resources/famous/hemingway/ernest.html
תודה
יופי
עודד כל הכבוד על הפוסט הזה. העלית את הרף לפיסגה.
התרגום מצויין והשירים חזקים כמו מכונת ירי.
תודה מקרב-לב, חגית יקירתי
שירים חזקים עודד, נהדר להראות את הפן המשוררי של המינגווי והתרגומים שפתיים יישקו.
תודה מקרב-לב, משה
יפה מאוד
דיבורי ופואטי
יש פה כמה שורות שצריך להפוך לסטיקרים 🙂
חן-חן, ריקי
עודד, תרגום נפלא, מי צריך את המקור…:)
אבל למה כל כך הרבה טורקים בבת אחת…
אהבתי את החברות בשיר על צ'ינק..
וגם את השמן תחת הירח, אצל האסקימואים..
ואת העצות לבן, העתקתי…
תודה, תמי. הצחקת אותי 🙂
תודה על השירים החזקים האלו, גבריים עד הסוף האחרון נפלא בעיני, פנינה
תודה, חני
שירים יפים מאוד. תודה שהבאת ותודה למירי שחם שחפשה בשבילינו מקורות.השכלתי.
בחפץ-לב, לוסי. תודה גם לך
בנוצות תנומה רכות הלילה בא להאפיל על היום – נראה לי עדיף בתרגומים נפלאים אלה
תודה למגיב/ה האלמוני/ת
לא אלמונית, זה ברח לי…
תודה מקרב-לב, רות
כן, יש משהו מאוד בלתי מתפשר בהמינגווי, או ליתר דיוק המינגווי חווה מציאות בלתי מתפשרת, כיפיוֹנית. והשירים היפים שתרגמת לנו והבאת כאן ממחישים זאת באופן ברור, שלא לומר אכזרי ואלגנטי גם יחד.
ואתה אומר ששיריו היו נאיביים בהתחלה? מעניין, איך יש נאיביות באדם כמו המינגווי? חן.
תודה, חן
נפלא עודד ותודה
תודה, מירי
יפים השירים ויפה התרגום ,טבעי וזורם תודה, עודד
תודה, חנה
מאד אהבתי, ויש גם נגיעות רכות אצל המינגווי:
הלילה בא בנוצות תנומה רכות
הים הוא שמן תחת ירח
צד עדין ויפה שלו.
תודה, ענת
תודה עודד שאתה חושף אותנו בתרגומך היפה לאלמנט נוסף ולא צפוי ביצירתו של המינגווי – השירה.
מה שבולט בשירים, למעט האחרון, זו הנוכחות של המוות. והמינגווי שהיה הרפתקן גדול רדף כל ימיו אחרי המוות עד שהשיגו בהתאבדותו.
השיר האחרון מאיר פנים נוספים באישיותו של המינגווי וזו הנטייה להתבודדות. כלב המים הצולל בים השקט הנראה כים שמן באור הירח זו תמונת בדידות אולטימטיבית
תודה, אהוד. מעניין הניתוח שלך לשיר האחרון
אַל תִּתְגַיֵּס לַצָּבָא;/וְאַל תִּשָּׂא נָשִׁים רַבּוֹת;/אַל תַּאֲמִין בְּמִלְחָמוֹת,/הֱיֵה נָקִי וּמְסֻדָּר,/לְעוֹלָם אַל תִּתְחַתֵּן עִם זוֹנוֹת./לְעוֹלָם אַל תִּפְנֶה לְבֵית מִשְׁפָּט,/לְעוֹלָם אַל תִּבְטַח בְּמוֹצִיא לָאוֹר,/אַחֶרֶת תֹּאכַל קַשׁ./כָּל חֲבֵרֶיךָ יַעַזְבוּ אוֹתְךָ/
כָּל חֲבֵרֶיךָ יָמוּתוּ
אָז נַהֵל חַיִּים נְקִיִּים וּבְרִיאִים
אני חסיד המינגווי. לא ידעתי כי כתב שירים.
כמה מהנ"ל הגשים? הרי חבריו מתו בכל מקרה.
בעצמו לא קיבל כל עצותיו. מנין למד את כל זאת? האם כל נשותיו היו בעיניו זונות? (אז למה התחתן איתן? כי היו כאילו זונות? –( אבל הן לא היו). והוא כן נשא נשים רבות. התחרט? ( התחרט אחר כל אישה – ונשא אחרת.)
הוא לא האמין במלחמות? באיזה מובן? הוא שש אל מלחמות – מלחמת האזרחים של ספרד, מלחמת עולם שנייה (ככתב, אבל במדים). כל חייו הוא רץ אל מקומות הסכנה.
מה, היו לו בעיות עם המו"ל שלו? באמת?
זאת התייחסות ספוראדית ומקרית לתוכן השיר הזה שלו.
זה מאוד פשוט, משה. אלה מסקנות בדיעבד. מדובר בשיר מאוחר שלו
באמת לא ידעתי שכתב שירה – ישירה נוקבת ומצוינת עד למאוד. תודה על הגילוי ועל התרגום (איך אתה עושה את זה…?) האם תרגמת עוד משיריו?
תודה, מיכל. תרגמתי עוד שירים רבים שלו בקובץ שהופיע בהוצאת 'סער'