עודד פלד משורר, מתרגם ועורך
לנגסטון יוז / מרקקות פליז
צַחְצֵחַ אֶת הַמַּרְקֵקוֹת, כּוּשׁוֹן.
דֶּטְרוֹיְט,
שִׁיקָגוֹ,
אַטְלַנְטִיק סִיטִי,
פָּאלְם בִּיץ'.
צַחְצֵחַ אֶת הַמַּרְקֵקוֹת.
אֵדִים בְּמִטְבְּחֵי מְלוֹנוֹת,
עָשָׁן בְּאוּלַמּוֹת כְּנִיסָה שֶׁל מְלוֹנוֹת,
וְרֶפֶשׁ בְּמַרְקֵקוֹת מְלוֹנוֹת:
חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵחַיַּי.
הֵיי, כּוּשׁוֹן!
חֲמִשָּׁה סֶנְט,
עֲשָׂרָה סֶנְט,
דּוֹלָר,
שְׁנֵי דּוֹלָר לְיוֹם.
הֵיי, כּוּשׁוֹן!
חֲמִשָּׁה סֶנְט,
עֲשָׂרָה סֶנְט,
דּוֹלָר,
שְׁנֵי דּוֹלָר
לִקְנוֹת נַעֲלֲיִם לַתִּינוֹק.
לְשַׁלֵּם שְׂכַר דִּירָה.
גִּ'ין בְּשַׁבָּת,
כְּנֵסִיָּה בְּיוֹם א'.
אֱלֹהִים אַדִּירִים!
תִּינוֹקוֹת וְגִ'ין וּכְנֵסִיָּה
וְנָשִׁים וְיוֹם א'
מְעֹרָבִים כֻּלָּם בְּמַטְבֵּעוֹת חֲמִשָּׁה סֶנְט
וְדוֹלָרִים וּמַרְקֵקוֹת מְצֻחְצָחוֹת
וְתַשְׁלוּם שְׂכַר דִּירָה.
הֵיי, כּוּשׁוֹן!
מַרְקֵקַת פְּלִיז מַבְהִיקָה יָפָה בְּעֵינֵי הָאֵל.
פְּלִיז מְצֻחְצָח מַבְהִיק כַּמְּצִלּוֹת
שֶׁל רַקְדָנִיּוֹת הַמֶּלֶךְ דָּוִד,
כִּגְבֵיעֵי הַיַּיִן שֶׁל שְׁלֹמֹה.
הֵיי, כּוּשׁוֹן!
מַרְקֵקָה מְצֻחְצַחַת עַל מִזְבַּח הָאֵל.
מַרְקֵקָה נְקִיָּה מַבְהִיקָה שֶׁצֻּחְצְחָה זֶה עַתָּה –
לְפָחוֹת זֹאת אוּכַל לְהַצִּיעַ.
בּוֹא'נָה, כּוּשׁוֹן!
גם אני
גַּם אֲנִי שָׁר אֶת אָמֵרִיקָה.
אֲנִי הָאָח הַשָּׁחוֹר.
שׁוֹלְחִים אוֹתִי לֶאֱכֹל בַּמִּטְבָּח
כְּשֶׁאוֹרְחִים מַגִּיעִים,
אֲבָל אֲנִי צוֹחֵק,
אוֹכֵל טוֹב,
וּמִתְחַזֵּק.
מָחָר,
אֵשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן
כְּשֶׁאוֹרְחִים יַגִּיעוּ.
וְאָז
אִישׁ לֹא יָעֵז
לוֹמַר לִי,
"תֹּאכַל בַּמִּטְבָּח."
מַה גַּם
שֶׁיִּרְאוּ כַּמָּה יָפֶה אֲנִי
וְיָבוֹאוּ בִּמְבוּכָה –
גַּם אֲנִי הוּא אָמֵרִיקָה.
הכושי מדבר על נהרות
יָדַעְתִּי נְהָרוֹת:
יָדַעְתִּי נְהָרוֹת עַתִּיקִים כִּימֵי עוֹלָם, קְדוּמִים מִזְּרִימַת
דָּם בִּוְרִידֵי אָדָם.
נִשְׁמָתִי הֶעֱמִיקָה כַּנְּהָרוֹת.
רָחַצְתִּי בַּפְּרָת עִם שַׁחַר צָעִיר.
בָּנִיתִי בִּקְתָּה לְיַד הַקּוֹנְגוֹ וְהוּא הִשְׁכִּיב אוֹתִי לִישֹׁן.
הִבַּטְתִּי בַּנִּילוּס וְהֵרַמְתִּי פִּירָמִידוֹת מֵעָלָיו.
שָׁמַעְתִּי אֶת זִמְרַת הַמִּיסִיסִיפִּי כְּשֶׁאֵיבּ לִינְקוֹלְן
יָרַד לִנְיוּ אוֹרְלִינְס, וְרָאִיתִי אֶת חֵיקוֹ הַבֻּצִּי
מַזְהִיב לְעֵת שְׁקִיעָה.
יָדַעְתִּי נְהָרוֹת:
נְהָרוֹת אַפְלוּלִיִּים עַתִּיקִים.
נִשְׁמָתִי הֶעֱמִיקָה כַּנְּהָרוֹת.
תרגום: עודד פלד
לנגסטון יוז [1902-1967] נמנה עם חשובי היוצרים האפרו-אמריקנים במאה העשרים. הוא נולד במיזורי שבדרום, ניהל בצעירותו חיי נדודים בארצות הברית ובאירופה, ועבד בין היתר כפועל חווה, מורה, ימאי, טבח במועדון לילה בפריז, ומנקה שולחנות במסעדת בית מלון. ב-1926 פרסם את קובץ שיריו הראשון "בלוז עייף", העוסק בחיי השחורים באמריקה וכתוב על בסיס מקצבי ג'ז. הצלחת הספר פתחה בפניו את שערי אוניברסיטת לינקולן, פנסילבניה, בה סיים
ב-1929 את לימודי התואר הראשון. יוז פרסם למעלה מעשרה ספרי שירה, ביניהם "בגדים יפים ליהודי" [1927], "מוות חומד יקר" [1931], "האם הכושית" [1931], "שומר החלומות" [1932], "שיר חדש" [1938], "שייקספיר בהארלם" [1941], "שדות פלא" [1947], ו"כרטיס בכיוון אחד" [1949]. יוז נמנה עם הדמויות המרכזיות ברנסנס התרבותי של רובע הארלם בניו-יורק. ביצירותיו הוא מגלה מעורבות חברתית ועניין עמוק בגורל בני גזעו, בייחוד בחייהם בנסיבות החיים האורבניים. סגנון הכתיבה שלו פשוט וישיר, ובפרוזה שלו נוכחים יסודות של סאטירה, אירוניה והומור שחור. יוז פרסם גם שני רומנים, קבצים של סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיה וכמה מחזות, לרבות מחזה מוסיקלי.
נפלאים גם השירים וגם התרגום
תודה, גרא
אהבתי עודד. הנה עוד אחד ממבשריו של אובמה. אפרופו כושונים ומרקקות, שמעתי אתמול ברדיו, ציטוטים מתרגום של ראובן מירן: "מדריכון למעמד התחתון" שכתב אוגוסט סטרינדברג השבדי. נשמע מרתק.
תודה, יהונדב
עודד, איזה יופי של תרגומים, תענוג.
מזתומרת, אם תוכל להסביר לי מעט: "כתב במקצבי הג'ז"?
אהבתי שיש בו אופטימיות ליום המחר בשיר "גם אני".
בשיר על המרקקות דמויות כילייה, נזכרתי בילדות שלי, מוזר הכלי הזה שכבר לא קיים היום…קשה תחושת הגזענות בשיר.
אהבתי את המשפט "בָּנִיתִי בִּקְתָּה לְיַד הַקּוֹנְגוֹ וְהוּא הִשְׁכִּיב אוֹתִי לִישֹׁן."
תודה לך, תמי יקירתי. לשאלתך, הכוונה היא לכך שהזרימה/מקצב הפנימי/ת של השיר מושפע ממקצבי ג'ז [מסוימים, אני מניח] ונשען עליהם
לעודד
תרגןם יפה ושירים יפים, הקישור המצורף מוביל גם הוא לתרגום שלך לשירו של וויטמן "אני שומע את אמריקה שרה" נדמה לי שהשיר "גם אני" מתייחס אליו באירוניה ובכאב כאומר : גם אני קול מקולותיה של אמריקה.
http://www.daat.ac.il/daat/mimaamakim/maamar.asp?id=294
תודה לך, הנחבא אל הכלים
יפה עודד. אהבתי את השיר הראשון יותר מן האחרים. בהחלט מסתדר לי עם ג'אז (היום הוא אולי היה הולך על היפ-הופ..:). ושאלה לי: השירים הם מן הקובץ הראשון שהזכרת? מקובץ/ים אחר/ים?
תודה, תלמה. האמת היא שלא בדקתי עדיין, מפני שלקחתי את השירים מאנתולוגיות שונות
מצוין. עודד. הצמרמורת שמעוררים השירים האלה עוברת בתרגום. תודה.
תודה לך, עדי
נהדר. תודה חמודי.
תודה לך, שולמית יקרה
הנה לכם י. שחר, שמואלוב וכל המתהדרים והמהדרים
ככה כותבים שירה מעמדית
יופי של שירים
יופי של תרגומים
תודה שהבאת עודד
העבודה שלך היא נכס יקר וחשוב
תודה שהבאת ,עודד, אכן שירה יפה ומרירה ,ישירה וכואבת. נוגעת.
והתרגום- טבעי וקולח
תודה, חנה
תודה
אתה מתרגם נפלא, מרגישים אמריקה, את הקצב שלה, הגודל, הזעם ובעברית. כל כך לא מובן מאליו. תודה, זה מעורר מאוד.
תודה, ענת
תודה על חשיפת משורר נפלא זה בעברית.
לא הכל סובב סביב היחיד. משהו.
תודה, רות
התרגום של ערן צלגוב
http://www.notes.co.il/mati/49044.asp
שירים חזקים ואמיצים תרגמת עודד. תודה. ולגבי הערתו של הנחבא, השירים, יותר משהם כאובים בעיניי, הם מודעים – השינוי המשמעותי (בעיקר בשיר השני)שהתרחש באמריקה ותופעת הפלורליזם. לבן גם שחור יכולים לשיר לאותה אדמה. יופי!
תודה, ללי
תודה. שמחתי לקרוא את התרגום של ערן צלגוב
שירה ג'זית קולחת כאובה ומתריסה ונשמעת אותנטית ולא מאבדת את עצמתה גם בתרגומך היפה.
תודה מקרב-לב, משה