תמר פשוט כותבת. כותבת פשוט.

      הפיקציה של החירות המודרנית. רק תבחרי!"העולם הוא פארק של שעשועים ואת רק צריכה לבחור על איזה מתקן לעלות" אמר איזה מישהו.  מוצאת את עצמי קפואה מול כל המתקנים. חלק מפחידים מדי, חלק משעממים אותי רק במבט בהם.. מרגע השחרור מצה"ל, תוקפת אותך חירות אימתנית. בתחילה, כשאדמת יציבות המסגרות החברתיות נשמטת תחתייך, את עפה. עפה מבחור לבחור, עפה ...

          חם מדי לצאת מהבית. חם מדי להיכנס לאוטו והכי חם, לנסוע עד רחובות בשביל סרט. אבל תחושת מחויבות כלפיי הדבר הזה שנקרא "סרטי נשים", הביאה אליי את תעצומות הנפש, להתגבר על החום, להדפיס לי מפה, ולהגיע לסוף העולם . לרחובות. זאת הפעם הראשונה בה אני מגיעה לפסטיבל סרטי נשים. הרעיון קסם לי.  אני חייבת להיות ...

         "אני שונאת אנשים , אנשים חלשים, שבמקום לדבר הם זזים" כתב אביב גפן לנורית גלרון בשיר יפיפה. לצערי, אני אותם אנשים. שזזים. מכשול גדול בחיי מהווים ראיונות והופעה מול קהל.  את הפעם הראשונה בה ניצבתי, מפוחדת, מול קהל גדול, אני זוכרת בבירור. זה היה בכיתה ו' כשהצגתי את העבודה האישית של סוף שנה. אבא כתב את העבודה ...

                אני מקנאה בבעל חנות של כפתורים.  כשעוברת ליד חנותו,  מציצה בו. אדם זקן. יושב בפתח של חנות כפתורים. תל אביב הישנה. שלט עם לוגו ישן. כפתורים. הוא לבוש בחגיגיות ישנה ומתוקה. מעונב גם בשיאה של לחות משתוללת. מעשן סיגריה בפתח החנות וצופה על הרחוב.  השמש מלטפת אותו בחום נעים והוא מחייך אליי. תמיד ...

    ערפולו של הלילה מגמד אשליית (?) הבדידות מתעצמת חונק אל מול מסך מרצד המעניק חברות בוגדנית בתמונות צחורות שיניים מרקע רב ערוצי מהפנט – הוא אור יחיד בכל הכלום. וכשמגיע האומץ להשביתו יצירה סורגת חיים כזו שנתקעה על שולחני הלילה פותר למעני.      

לפני פחות משנה עברתי הפלה. פרוצדורה מקובלת בימינו אנו. תפסתי רגליים קרות מהיריון לא רצוי ועשיתי את הבחירה שלי.  לאותה הפלה היה גם צידוק רפואי, שבגללו היא אושרה לי, אבל זה בעיני זניח.  כמובן שהתגובות מהסביבה לא איחרו לבוא. כשזה נוגע להיריון, לא חשוב אם מדובר פה בגוף שלי או בחיים שלי, פתאום אני הופכת לרכוש ציבורי. הציבור יטפל, יניק, יקריב? לא ממש. ...

  רקוויאם על גוף   שק של עור בשר רקוב שחור שיער בלוי שרוף מרוט שארית של מה שהיית בו שאר של מה שנשא אותך שהתפתח איתך באיטיות השתנה ונהרס בידייך שלך רחם יתומה שנצרבה על ידן קרחות שהצמיחו שיער אבל נותרו זכר של מריטתו   גוף שרוע מונח מי שהיית עד לא מזמן רקוויאם של גוף מחורבן ומושתן שהיה ...

    אני אוהבת את הקולנוע. כל כך אוהבת את הקולנוע. פעם התכסיתי בחטיפים כדי לא להיות לבד באולם (עם ריח הטחב הנפלא). היום כבר לא. נמסה אל תוך הריפוד המגרד מפנק , מוקפת בסאונד התוקף מלטף.   שוב ושוב אני נופלת בפח המקושט, עטוף עטיפת זהב וסרט אדום, של הסרט ההוליוודי. לפעמים בא לי לברוח מהעולם בקלילות של טקסטים ...

רכבת הרים פארק שעשועים בתוך הבית שלי נוצה שמתעופפת זנב של שמיכה שנגרר על הריצפה ריגושים טהורים  עבור חתולי הנהנתנים הושלמה המשימה  והם מצונפים כל אחד בחלל שלו והם כל כך מתוקים! נתקלתי בטקסט הבא בספר של ג"ורג" פרק: "כל בעל חתול יאמר לכם, ובצדק, שהחתולים מיטיבים להתגורר בבתים בצורה יעילה הרבה יותר מבני -אדם. גם בחללים המרובעים האיומים ביותר, ...

        את הטקטסט הבא כתבתי לפני פחות משנה: הציעו לי כדור שישכיח את כל הכאב אבל מי אני בלי הסבל והכאב הייסורים העצמיים וההתחבטות מי אני אהיה עוד פאטרן של אדם עוצם  את עיניו לדברים הברורים לרוע לחושך לשקר לצביעות ומסתכל עליהם דרך משקפיים אלוזיות. מה אני בלי אינסוף ההצקות שבראשי עוד דמות בקהל שנאלמת אל מול האינסוף ...