רכבת הרים
פארק שעשועים
בתוך הבית שלי
נוצה שמתעופפת
זנב של שמיכה שנגרר על הריצפה
ריגושים טהורים
עבור חתולי הנהנתנים
הושלמה המשימה
והם מצונפים
כל אחד בחלל שלו
והם כל כך מתוקים!
נתקלתי בטקסט הבא בספר של ג"ורג" פרק:
"כל בעל חתול יאמר לכם, ובצדק, שהחתולים מיטיבים להתגורר בבתים בצורה יעילה הרבה יותר מבני -אדם. גם בחללים המרובעים האיומים ביותר, הם יודעים למצוא את הפינות הנוחות."
ואיך אפשר שלא לקנא בנשמה שכל כך נוח לה בתוך הגוף של עצמה.
:))))
מוקדש ללולה וג"רי (למרות ששברו לי סט שלם של כוסות באחת מרכבות ההרים שבנו לי על השיש במטבח)
"ואיך אפשר שלא לקנא בנשמה שכל כך נוח לה בתוך הגוף של עצמה.
:))))
"
ניסוח מעולה!
אין עלייך לי 😉
אצלנו פריצי הגריאטרית מנסה לקפוץ על קצה הספה אבל בסוף מגיעה רק לחצי הדרך. זה כי היא שמנה
חחחחחח
אני אוהבת חתולים! אחלה פוסט 🙂
תודה יקרה וד"ש לפריצי !!
מנסיוני, הדברים נכונים גם לבני שנה וחצי, שגם הם אוהבים כל פינה דחוקה בבית, ספה שהיא רכבת הרים, שבירת כוסות, ליטופים ונשיקות. אך אלי עוד לא אומר מיאאו.
האמת שאחד מחתוליי אילם, אבל השנייה לא מפסיקה לקשקש בשביל שניהם. ממש כמו במציאות הזוגית. 🙂
זאת בעיה, אם יש מישהו שרק פותח פתח לדבר על החמודים שיש לו בבית (מכל הזנים) אין סוף לסיפורים שיוצאים. אני עוד לא אמא, אבל אני מקווה שארגע עד אז… 🙂