תמר פשוט כותבת. כותבת פשוט.

      1. קופסה שחורה-  אבא בוחן את העולם מאחורי קופסה שחורה – לוכד רוחות של אנשים אל תוך מעיין הנצח. מסתכל בחצי קריצה על רוח האדם הגוססת לאיטה. עין אחת בולעת הכול והשנייה שומרת על נפשו העדינה. אבא שלי הוא האיש מאחרי המצלמה.  2. ריח –  לאבא יש ריח מתוק שמשתרך אחריו בשובל מצויר. ריח נוסטלגי, עמוק וכבד. ...

    אני סוחרת במילים.  מורידה אותן לזנות.   מקפיצה אותיות בקערה של סלט ומוציאה את המיצים.   מענה אותן משטה משחקת אונסת אותן …..כדי למכור בעזרתן שטויות להמונים. *** החוויה של כתיבה כקופירייטרית שונה לחלוטין מכתיבה לשם כתיבה. או אז, ההתייחסות למילים היא לגמרי אחרת.  

נעדרת מחיי חלקה קטנה של נוף עם רוח נקייה מגניחות של אוטובוס כפול – נעדרת המילה הכתובה בספר שריח דפיו משכר- נעדר רגש חם שעושה השיטפון בחלל הבטן באולם החשוך והגדול שמואר באור קטן גדול ובו חיים שלמים. וגם "הבננות" נעדרות מחיי שכבר אינם ממש חיי, כי אם חייה של מישהי שנכנעה למרוץ א-ה של החיים. נעדרת מחיי אני.