תמר פשוט כותבת. כותבת פשוט.

התעלמתי מהארס שפיזרת ברדיוס פסיעותייך. מוכה בסנוורים מיופייך . מהקרן שמעל ראשך. כישוף כמו כישוף- הבל פיך משחרר, וטמטומי גואה למימדים חדשים. לרגע נדמה כי נעורים מדברים ( הלוואי והיה לי תירוץ מלטף). שבית אותי בקסם כה זול. אבל נצנצים מתפזרים עם הרוח. נופלים לארץ ונעלמים בחול.

    כל מי שמצא עצמו מחפש עבודה, יכול להעיד שזאת (לגמרי) משרה מלאה. בעיקר נפשית. אנשים שקמים מסביבך כל בוקר לעבודה מביטים בך בזלזול מהול קנאה. הם רואים בטלן ש"בוחר" שלא לעבוד. אז יש בזה. לא יעזור. יש בזה סוג של בחירה.  מזלי לעת עתה היא עבודת פרילנס קטנה ומכניסה שמביאה לחם אצל שולחני. ההחלטה להיות בררנית ולא לקחת ...

אהבתי לשחק בראשי במילים.  הייתי בוהה בתקרה וחושבת על מילה עד שאיבדה את משמעותה. אחר כך זה היה נורא קשה להשיב לה את הכוונה לה נועדה.   באותה מידה,  הייתי חושבת,  יותר נכון טוחנת,  את חיי ואת החיים בכלל, עד שאיבדו את משמעותם.      ברגעי ההתפכחות,  כך קראתי לאיבוד המשמעות,  הרגשתי מאושרת. מן תחושה אופורית של הבנה עצומה את העולם על יושביו.  ...

  אני נולדתי תינוקת. מן הסתם. אבל בניגוד לרבות אחרות, אני נשארתי תינוקת.  המחשבה על אמהות הפחידה אותי. תינוקת עם תינוק?  עם החתונה החלו גם הלחצים החיצוניים שרק הגבירו את החשק שלי להיכנס לאיזו חנות של שילב ולקנות לעצמי את כל הצעצועים, לפזרם על השטיח ולבנות בנין של לגו.  החיים מאלצים אותי להתבגר. כמה שלא אתמרד.  כעבור היריון אחד, שהסתיים מהר ...