רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
אני עצמאי קפיטליסט.
חושב כמו אנרכיסט.
בפועל – קומוניסט.
מה עושים עם הסתירות האלה?
הקומוניסט שחושב כמו אנרכיסט עוד מילא.
אבל איך מיישבים את נושא הקפיטליסט בפועל?
פשוט לא מיישבים!
אם אנרכיה היא, בין היתר, בלגן – אז אין פלא שקיימות בתוכי סתירות.
ובכלל:
האם אני חייב איזה שהם הסברים?
ולמי?
לכל היותר לעצמי.
ועם הסתירות שלי אני חי דווקא מאוד מאוד
בסדר.
הכי קשה בעולם לתת הסברים לעצמך.
אבל אם אתה חי עם עצמך טוב, שום דבר (כמעט) כבר לא קשה.
כתבת יפה.
ברוב הזמן אני אכן חי טוב עם סתירותי שלי.
לפעמים קשה יותר (להסביר לעצמי), אבל אחר כך זה עובר.
לסתירות יש, כנראה, תפקיד נוסף:
לשמור על ראש ערני, ולא לטבוע ביוון ה"נורמליות".