בטוחה בעצמה, אבל…

בטחון שמבוסס על איכות ולא על שחצנות ריקה.

כל חייה מנהלת אנשים, מקסימה מנהלים, מושכת עין ביופיה ובאינטליגנציה שנלווית אליו.

אסרטיבית על גבול התוקפנות העדינה:
אין מי שיכול להתאנות לה ולצאת מזה חלק.

החלטות היא מקבלת ברגע, באינסטינקט בריא ומפותח, ללא התלבטויות מיותרות.

כשמסמנת מטרה – תגיע אליה בכל דרך ובכל אלתור (למעט דריכה על גוויות, שזה לא קיים בלקסיקון שלה).

קשובה לדיעות, ומגיבה במהירות הבזק.
את תגובותיה מגבה תמיד בנימוקים כבדי משקל ורציניים.
מי שמתעקש איתה – לא תרפה ממנו עד שישתכנע.

יוזמת פרוייקטים, ושואלת שאלות לגבי כאלה שמתעכבים משום מה.
עד שלא תקבל תשובות מספקות – תמשיך לשאול.

בשנה האחרונה ניבעים סדקים:
התלבטויות נמשכות יותר זמן.
נסוגה לפעמים מהחלטות נמרצות מהעבר.
לא כל כך יודעת לאן פניה.
פחות יוזמת, יותר נחה.
המרץ הוריד הילוך.

דמעות ניגרות יותר מאי פעם.
רגישות שתמיד היתה קיימת עולה יותר לפני השטח, ותופסת מקום בשורה הראשונה.
נעלבת, פגיעה ממילים.

נראה כאילו משהו ו/או מישהו תוקע לה
את החיים, שם לה מכשולים, ואולי אף בוחן
את יכולת ההתקדמות.

הבטחון בנכונות מעשיה ומחשבותיה – עדיין בשמיים.
אך נלוות לו רגליים נטועות חזק חזק באדמה.
אולי אפילו שתולות במקום.