רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
"כתוב את מה שאני מרגישה," אמרה ידידתי הטובה, זו שכבר כתבתי עליה כאן כמה פעמים.
"כתוב על פי דרכך, בסגנון שלך."
כתבתי, נתתי לה להגהה ולהסכמה.
קיצצה, הוספתי, שינתה, הביטה מכל הכיוונים
וזה מה שיצא:
נִנְעֶצֶת בּוֹ עַד קְצֶה מִנְהָרָה.
שׁוֹבֶרֶת כְּנִיעוּתוֹ
בְּלֶהָבָה מֻשְׁחֶזֶת.
רוֹדֶפֶת אַחַר הַמִּתְקָרֵב,
מִפְּנֵי הַהֲוָיָה נִמְלֶטֶת.
חוֹדֶרֶת רַכּוּתוֹ,
כּוֹבֶשֶׁת יְצָרַיו.
חוֹרֶכֶת קְרִיאַת קְרִיעָתוֹ
בְּפָנָיו.
נִשְׁלֶפֶת לִרְוָחָה מִתְּהוֹם.
רַק כָּעֵת
שַׁלְוָתוֹ נִטְרֶפֶת.
התאמצתי – אבל לא הבנתי.