רשימותיו של מעריץ נשים
  • חנוך גיסר

    בן 61 למניינם. תוצרת שווייץ (ממשפחה פולנית). אב לארבעה + 5 (נכדות). תושב הפריפרייה - גן יבנה. בדיוק לפני העלייה לכיתה א'' בוטל זרם העובדים בחינוך, ונותרתי חריג בבי"ס בורגני. תיכון פוצל לשניים בעקבות הערכה שגוייה של הנהלת הגימנסיה (הפסידו אותי לתיכון פרטי לנמלטים). דור שני ל"השומר הצעיר", ואב לדור השלישי (גם בשמוצ וגם בסלולרי). נחלאווי מפוצל אישיות: גיוס בשנת 67, ושירות בהיאחזות בשטחים המשוחררים (מאחריות). עריק מ"הקיבוץ הארצי" ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים". סוכן נסיעות בדימוס. עצמאי במיל. כל חייו הובל והושפע על ידי נשים! (והיום הגיע הזמן לפרוט על אהבה זו).

אולי

אולי אברח לאלכוהול?
שם מתוקות הטביעות.

אולי אחזור לאמאבא?
לא מתחת לאבן,
אלא לכיסא הנוח במרפסת,
זה הקלוע מקש,
שאניציו שרטו מרפקי.

אולי רק אסתובב במיטה אלייך
ואת כל משאבי אשקיע
בקופת החיסכון שלך?

3 תגובות

  1. איריס אליה

    כל כך יפים שני הבתים הראשונים, ומרגשים.
    על הבית השלישי הייתי מוותרת. דימוי לא סקסי, כי אם סקסיסטי. שלא אהבתי.

    • אם יש סיבה שהשיר הזה מופיע כאן, איריס, בבלוג שנושאו נשים, הרי זה הבית השלישי – שכולו הערצת האישה והכוונת כל המאמצים אליה במקום בזבוזם במקומות אחרים.

  2. הי חנוך, מההסבר שלך ניתן להבין כמה הייתה כוונתך מקסימה אולם בתור אישה קשה לי לחשוב על אף אדם או אף איבר בגוף האדם שהייתי רוצה לכנותו קופת חיסכון. זה כמו שבהערצת גבר לא הייתי כותבת:
    אולי רק אסתובב במיטה אליך
    ואת כל משאביי אשקיע
    בארנק התפוח שלך?
    אבל יפה לך אהבת האישה, ואם היא אוהבת מה כל השאר חשוב?

© כל הזכויות שמורות לחנוך גיסר