גם בשואה

גם בשואה הוכחה עליונותן המנטלית של נשים.
אני יודע שזה איננו הנושא המרכזי וגם לא בדקתי זאת בכלים מחקריים, אך לי יש זיכרון אישי שמניע אותי לכתוב על כך:

סבתי, אחות אבי, נשארה בגטו וורשה יחד עם ביתה, לאחר שאבי ברח לרוסיה.
בעלה, סבי, נלקח ברחוב והועבר למחנה מעבר בדרך לטרבלינקה.
שם הוא "מצא את מותו" (כאילו שחיפש אותו…).

כך נשארה סבתי, מטופלת בילדה, בגטו ובמשך שנתיים סבלה את שסבלו כולם/ן.

עד אותו בוקר בו יצאה עם ביתה לרחוב.
עגלה לחטיפת ילדים עברה ברחוב והאוקראיני עם השוט תלש את דודתי מידי אימה והעלה אותה.

בלי לחשוב הרבה, באינסטינקט נשי/אימהי – קפצה סבתי על העגלה, התקרבה אל האוקראיני וסטרה על לחיו בכל הכוח!
הלה קפא על מקומו מעוצמת ההפתעה למשך שתי שניות.
זה הספיק לסבתי לגרור את ביתה, לקפוץ מהעגלה ולהיעלם באחד הרחובת הצדדיים.

הודות לכך חיה דודתי עד עצם היום הזה ומספרת את הסיפור הזה שוב ושוב.