זיקוקין של חול המועד

הצאצאים כבר מזמן התפזרו לארבע כנפות.
עכשיו הם שני אנשים בחמישה חדרים של קוטג' ענקי.

בכל ימות השנה הוא יוצא מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בערב.
חיים אחד ליד השני, זורמים עם השגרה.
הוא לא שם לב למה שנאגר בתוכה בין ארבעת הקירות.
היא מדחיקה את זרותו.

פעמיים בשנה, סוכות ופסח, הם נלכדים יחד בחול המועד.
סיפור שחוזר על עצמו
(כמו זריחת ושקיעת החמה.)

הוא שואף אז למנוחה מקסימלית:
לא לצאת מוקדם בבוקר, לישון (כמוה בדיוק, מה יש?) עד מאוחר,להתבטל מול המסך הממכר, לקרוא ספרים בקצב.

היא חולמת על חול המועד כעל שבוע של ביחד.
לבלות ביחד, לדבר אחד אל השני, לחלוק יציאה מן השגרה,
לעשות דברים שונים, כמה שיותר והעיקר – באוויר הפתוח.

התוצאה:
פיצוצים לכל עבר.
תסכוליה מתנפלים עליו, חמתו בוערת על "בטלנותה".
ברזל מתחכך בברזל בחמשת החדרים הריקים.
גיצי אי ההתאמות מתעופפים,
יורקים איבה נצחית (כמו זריחת ושקיעת החמה).

מחכים שכבר ייגמר.
שיכבו זיקוקין דינור של חול המועד.