רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
היא שוב בגדה בי, האישה ההפכפכה הזו.
לא בראש מעייני היא, אלא In the back of my mind.
הרבה זמן לא חשבתי עליה כלל, אך לאחרונה היא חוזרת בבגידותיה.
מעוררת בי טראומות עבר:
זו מלפני י"ח שנים, זו מלפני ל"ה שנים,
ואולי הכי הכי את זו מ- 69, כאשר דווקא נזקקתי לה, והיא שתקה.
נוחתת עלי במפתיע, האישה הבוגדנית – ישר משמיים, גלים גלים.
מצמררת, מפילה ארצה ומשנה בבת אחת את ראיית המציאות.
שבוע לאחר בגידתה הקודמת, הנחיתה בגידה נוספת אמש:
נאלצתי לערוך גיחה קצרצרה לביתנו (שבימים אלה נקרא "מזרחית לאשדוד").
ממש לפני תחילת החזרה/נסיגה – הלמה בי האישה הבוגדנית:
אזעקה עולה ויורדת.
הלוואי ולא תשמענה כאלו בגידות לא באשקלון ולא מזרחית לה!
"רל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון".
תיקון אות ראשונה:
"אל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון".
אם הבנתי נכון, אכן, אנחנו מנסים לחיות חיים נורמליים, לחשוב על מה שכל העולם חושב ולא על זהותנו והישרדותינו וההיסטוריה , ופתאם בא מצב כמו בימים אלה ואתה קרוע בין עניינים כרגיל ללחשוב רק "עליה"!
הבנת נכון מאוד, סבינה:
מתנהלים להם חיים כפי שמתנהלים (לטוב ולרע) – ולפתע צונחת ממעל הבוגדנית הזו – והכל נקרע לרסיסים.