לקרוא עיתון מול הרוח טל איפרגן, מול הרוח

אולי הגזמתי שקניתי את הדיסק הזה. אולי יותר מדי לאונרד כהן אחרי שלו ריד מת, זה יותר מדי. כי כפי שלו טען, יותר מדי קסם שווה יותר מדי אבדן, ואני חשה שזה אבסורד לאור העונה. אפילו לא התחיל כאן החורף. בחורף, הופך הגעגוע מעיק, עד כדי בלתי נסבל, וכל דבר עולה ביוקר: מקלחת, יציאה, שלווה. ואני שסברתי שהפעם ארצה את ...

הוא מנגן, בחליל, כי הוא גרשון. כי הוא לבד עד מוות, כי אפילו החתולים להם הוא אוסף שאריות מזון, בורקס גבינה ועצמות דגים, אפילו הם ישנים כבר מזמן. מייללים מתוך חלום: "גרשון". בדירה שלו יש ערמות של ספרים לצד ערמות של בדידות. אני ראיתי, וברחתי מיד. והלילה, הלילה אני מטפסת במדרגות, שומעת בקומה שלו חליל. ומתחשק לי לדפוק על הדלת, ...

* "אודה כי הופתעתי כבר לאחר קריאה ראשונה של הרומן. חשתי, כי לפניי מפנה מעניין בכתיבתה של המחברת. ההעזה והחשיפה ברומן זה עזים יותר מאשר בקובצי השירה הקודמים. חשתי, כי המחברת כתבה את הספר בדם ליבה, וכי יש כאן גם אופי וידויי למרות הניסיון ליצור דמות אחרת, רחוקה כביכול. חשתי, כי הכאב הוא המניע את עלילת הספר. רעייתי, שקראה ואהבה ...

גשם זלעפות פוקד את אדמת טוסקנה. תחת שמיכת פוך, לראשונה בחיי, אני מוצאת עצמי צמאה לחורף, לטיפות מטר מבורכות ולבכי שמימי. רעמים וברק אחד, מזכירים לי את נפלאות החורף ההוא שעליו אין ברצוני לפרט. אני תוהה מה יביא לי עמו החורף הקרב, כשישמע שהשנה אני מצפה לו. שאינני חוששת עוד מהקור. שיש לי דברים רבים לכתוב עליהם, ושתחת שמיכות המילים ...

מאמר מרתק של מנחם מ' פאלק על ספרי. היום, ה-23/9/13, ב-News1. "הספר הוא ספק רומן, ספק נובלה, אך ההגדרה, או שיוכה לסוגה זו או אחרת, פחות חשובים. לדעתי, החשיבות היא בשני דברים: האחד, עצם ההחלטה לפרסם בסוגה נוספת לזו שעסקה בעבר (שירה), זאת אומרת להפגין רב-גוניות בכתיבה ולחדש ברפרטואר הכתיבתי שלה, והשני, האיכות ואופן הביטוי של דברי הכותבת בספר ובדרך ...

תודתי החמה ליוסף כהן אלרן, על הרשימה היפה. יוסף כהן אלרן, סופר, משורר, מבקר ספרות ובעיקר אדם יפה נפש, כותב: "זהו ספר צנום, כבר אמרתי, אבל בכך טעמו. לפי כך אני יכול להמליץ לקרוא אותו ולוּ בשל החן שבו, ולוּ כדי לשקוע למשך זמן מסוים באזור אחר, של דמדומים, שבו חיים אנשים בתוך עצמם. עולם שבו דמויות מרחפות מולנו, לא ...

לעמיר לב יש שיר שאני אישית מאוד אוהבת, מיני רבים. "חביתות ואורז" שמו. בגדול, מה שאני אישית לקחתי מהשיר הזה, בעיקר, הוא העניין העדין ההוא שמתרחש כשאתה פוגש את זו שלמולה השגרתי הופך לפתע כה תפל בעיניך, וה"יחד" שלכם הופך לאחד הדברים הנפלאים ביותר עלי אדמות. עלי בכלל. סוג של משהו מופתי, נדיר, אישי ומהפנט. ואני? אני… זמן רב לא ...

"מדי שנה בימים הנוראים שלפני יום כיפור יולי תלעס ספקותיה: לצום או לא? את עצמה היא תשאל עד כמה השאלה הזו אכן גורלית? היא תחלום, תלך לבקר אותו, תצעד עד אליו ברגל, תביא עמה פרחים (אם ידעה אילו פרחים אוהב היתה בוחרת אותם). ודאי תביא עמה שושנים. מי לא אוהב שושנים?" – מתוך "לקרוא עיתון מול הרוח"/ טל איפרגן/ עמדה). ...

"אני מתנצלת שהפלתי עלייך את התיק הזה," היא מתנצלת. הייתי כועסת לולא הייתה עושה זאת. כבדות ארוחת החג של אתמול, של היום, מתערבבת עם כבדות נוספת שאינה מזינה כלל. "פשוט… פשוט קראתי את הספר שלך, בבית החולים, כמה שעות לפני." אני שותקת. כמה שעות לפני. "והוא אהב אותך, אהב אותך מאוד." היא מודה ואני מתקנת, "הוא לא אהב מרים, הוא ...

היי יולי. אני חושבת עלייך. על כל אשר עברת עד כה. ורציתי לספר לך שאת נוגעת, מרגשת ומחזקת אנשים רבים, כשם שרצית. תקוותי כי גם את אלה שכואבים את עברך, את מחזקת בדרכך הענווה. הם מבינים היטב, שאת, אינך עוד מסכנה. יתרה מכך, כעת את מאושרת ושלמה. אני נזכרת בך ללא הרף, את בלתי נשכחת עבורי. אולי מפני שאת חלק ...