לקרוא עיתון מול הרוח טל איפרגן, מול הרוח

פותחים רומן חדש, את "לקרוא עיתון מול הרוח"/ טל איפרגן/ עמדה. היום, ה-1/9/13, במעריב: http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4637 תודתי הגדולה לרן יגיל על הבלוג ועל הליווי המסור לאורך הדרך.

"יש אומרים שתכליתו של כל סיפור היא לתת סדר במציאות. לא רק סדר של זמנים, אלא גם מעלות של חשיבות. ויש אומרים שכל סיפור בא לעולם רק כדי לענות על שאלות." (מאיר שלו – מתוך ספרו 'כימים אחדים') לאלה ממכם שקראו את הסיפור שלי, "לקרוא עיתון מול הרוח", אתם רשאים לשתף בתכלית, בתחושות ובמחשבות שלאחר קריאה. אפתח בתגובות אשר אותן ...

שבת עכשיו. אני מגלה שוב עד כמה לילות שישי ריקים מדי פעם. לילות שישי שכאלה, יש בהם הכול ואין בהם דבר. והארוחה הייתה בסדר, ובהינו במסך במשך שעה עגולה לפחות. ואתה בשלך, חזרת שוב ושוב על התחינה "לא לבכות". "הדמעות שלי אינן תלויות בך," התגוננתי. כל כך רציתי להיות במקום אחר. עם מישהו אחר. לשם שינוי ידעתי מי הוא בדיוק. ...

"הרבה ייאוש גורם לייאוש להתייאש. הופך את הייאוש למסטיק בלי טעם שמתפורר בפה. לפתע נמאס לך ללעוס ייאוש ומתחשק לך לירוק. לסלוח. לקבל. לכבד. להעריך. ככה ברצף. ומתחשק לך לאהוב, רק שאז אתה נזכר שאינך זוכר איך. אבל בעצם לא מפסיקים לאהוב, אתה יודע זאת גרשון, נכון? לא מפסיקים אף פעם, רק שוכחים איך זה באמת." "למה?" "כי אסור. אסור ...