אגדה מפי אמא (האמא, האחת, היחידה)

שמש של חיי (אמא), הבה נקיף עצמנו בגחליליות זורחות, הראויות לפרגון כנה ולבבי. שהנחשים סביבנו יחפשו אחר שיחים אחרים מאלה שלנו. 'לטרוף' לחינם זה סתם. לטרוף גחליליות זוהרות זה פשע אלה אם שייכת הגחלילית, זו או אחרת, לשרשרת המזון המניחה לנו לשרוד. יש להימלט מהטורף האכזרי, לעקור אותו מחיינו הפשוטים, אלה השואפים לפשטות. תודה שהזכרת לי את האגדה עליה גדלתי:
***
האגדה מספרת שפעם אחת נחש החל לרדוף אחר גחלילית. זו נמלטה במהירות ובפחד מפני הטורף האכזרי. הנחש לא התכוון לוותר.
הגחלילית ברחה יום, והנחש לא חדל. יומיים, ושום דבר.
ביום השלישי, כבר ללא כוחות, הגחלילית עצרה ואמרה לנחש:
– "אני יכולה לשאול אותך שלוש שאלות?"
– "ראי, אני בדרך כלל לא נותן את הזכות הזו לאף אחד, אך כיוון שאני הולך לטרוף אותך, את יכולה לשאול."
– "האם אני שייכת לשרשרת המזון שלך?"
– "לא," השיב הנחש.
– "האם עשית לך נזק כלשהו?"
– "לא." הוא ענה שוב.
– "אז למה אתה רוצה להרוג אותי?"
– "כיוון שאינני סובל לראותך זורחת."