לקרוא עיתון מול הרוח טל איפרגן, מול הרוח

ג'וקר. אתה צודק, כל כך צודק, תמיד צודק. חכם ממני. חכם, ורגיש, ועוטף. בגללך ובזכותך כואב לי שוב, שמה, באזור המקולל שבין בחזה שלי לריאות. נסיעה אחרונה יחד, אין שמש, אין גשם, רק אתה ואני, לא מספיק שלמים. מעלינו עננים בהירים, ובי חשוך ללא כל קשר אליך. או אליך ואלי. חשוך אצלי, כי השנה כיבו לי את האור בטרם נרדמתי. ...

שמש של חיי (אמא), הבה נקיף עצמנו בגחליליות זורחות, הראויות לפרגון כנה ולבבי. שהנחשים סביבנו יחפשו אחר שיחים אחרים מאלה שלנו. 'לטרוף' לחינם זה סתם. לטרוף גחליליות זוהרות זה פשע אלה אם שייכת הגחלילית, זו או אחרת, לשרשרת המזון המניחה לנו לשרוד. יש להימלט מהטורף האכזרי, לעקור אותו מחיינו הפשוטים, אלה השואפים לפשטות. תודה שהזכרת לי את האגדה עליה גדלתי: ...

שנה אחת חלפה מאז שסיימתי לכתוב ספר. הכתיבה טיפלה בי, והיום היא מטפלת באחרים, באמיצים שמוכנים לקרוא עיתון מול הרוח. היא אף גורמת לאחרים לרצות לכתוב ספר. מי כמוני מאמינה ויודעת, שזה הטיפול הטוב והנכון ביותר לנשמה, לגוף המשתוקק לחיות. מחר, אתעורר מוקדם מאי פעם, ואבכה כשם שלא בכיתי מעולם. אשטוף את הכול, אתחיל פרק חדש בחיי. אנקה את האבן, ...

התאריך הזה פוצע בזיכרונותיו. מי שסבור שזיכרונות נועדו אך ורק כדי להזכיר, טועה. לעתים הם כתחליף לפצע, שנפתח, שיש לטפל בו. הוא אינו מדמם כמו פעם, שכן הוא כבר נתפר, אבל הוא משרת את הגעגוע. תאריכים מסוימים זורקים אותנו אחורה, אל ה'איפה הייתי לפני שנה?', אל ה'איך הזמן עף', אל אושר זה או אחר שחלף או התעצם. ויש סיבה להרים ...