יותר מדי

אולי הגזמתי שקניתי את הדיסק הזה. אולי יותר מדי לאונרד כהן אחרי שלו ריד מת, זה יותר מדי.
כי כפי שלו טען, יותר מדי קסם שווה יותר מדי אבדן, ואני חשה שזה אבסורד לאור העונה. אפילו לא התחיל כאן החורף.
בחורף, הופך הגעגוע מעיק, עד כדי בלתי נסבל, וכל דבר עולה ביוקר: מקלחת, יציאה, שלווה.
ואני שסברתי שהפעם ארצה את החורף היטב, מבינה עד כמה קר כאן הלילה מספיק, כדי לבקש אביב.
יין שולחן זול נמזג לכוס זכוכית שלא קשורה ליין. אני מביטה בסביב הצנוע שלי ומתכסה בכירבולית ישנה בצבע סגול. לאונרד שר לי ברקע, בעודי מדמיינת אותו כה בודד. זקוק להצלה, לקהל, לאישה נשארת.
הפייסבוק פתוח. כולם ישנים. מי שער מחפש את האושר. ואני, שמצאתי אותו פעם, משתדלת לאחוז בו חזק, למען לא יהפוך לכסיל. למען לא אשכח נפלאותיו. למען אנצור את הרגעים שבהם הוא היה שלי. האושר. פיהוק. הגיע הזמן לשכב על הגב ולחלום. לילה טוב סוזאן.