הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

תקווה

        בכל פעם שאני רואה אדם ישראלי מתכופף לו עם שקית ביד ומרים את הקקי של הכלב שלו אני נזכרת בימים בהם הייתי גרה במרכז תל-אביב ולא יכולת לקחת צעד אחד מבלי לנחות במשהו חום ורך ואני אומרת לעצמי "מי היה מאמין" ואולי בכל זאת יש סיכוי לשלום.        

קרא עוד »

טעות פרוידיאנית

      לאחרונה נתקלתי בכותרת "עורכי דין וקבלנים גבו מיליונים בניגוד לחוק" וקראתי "עורכי דין וקניבלים גבו מיליונים בניגוד לחוק." אין לי מה להוסיף, כל מילה גורעת.    

קרא עוד »

איך היה

    בסדר דווקא ובכל זאת יצאתי מתוסכלת. למה בסדר? כי הצלחתי לומר את כל הדברים שתכננתי לומר. למה דווקא? כי אמרתי דברים שנחשבים רקידקלים ואף אחד לא הפריע לי באמצע. וזכרו, אני בכנסת. ולמה בכל זאת יצאתי מתוסכלת? כי דברים כמו שוויון בין המינים שהוא כל כך בסיסי עדיין נתפס כשמשהו רדיקלי.  

קרא עוד »

פחד

    מחר אני אמורה לדבר בכנסת, באחת הועדות, כנס בעד ביטול ועדות ההפלות. אני לא יכולה לומר שאינני מתרגשת, ואני מתכוונת לזה במלוא השליליות של המילה. כי זאת לא הפעם הראשונה שאני משתתפת בדיון באחת מועדות הכנסת ובכל פעם אני יוצאת מתוסכלת מאד. חברי הכנסת תמיד מדיפים תחושה שהם עסוקים מדי בעיקר בכל מיני דברים חוץ מהנושא שעל הפרק. ...

קרא עוד »

עשרת הדברים המעצבנים בדיונים-פנלים ציבוריים

      אני מאד אוהבת ללכת לכל מיני דיונים-פאנלים ציבוריים על נושאים שמעניינים אותי. ובכל זאת, תמיד יש גם חלק מעצבן. קבלו, אם כן, רשימת עשרת הדברים המעצבנים ביותר: 1. דוברים (כולל מתדיינים מן הקהל) משעממים או כאלה שמדברים יותר מדי 2. מנחים שלא יודעים מתי לעצור את הדוברים (והמתדיינים) המשעממים או כאלה שפשוט מדברים יותר מדי 3. מנחים ...

קרא עוד »

נקודה

באיזשהו שלב בחיים את מתחילה להבין שאין דבר כזה "הפי אנד" וכי ה"אנד" תמיד ומטבע העניין עצוב והשאלה היא רק עד כמה. זה הכל.

קרא עוד »

בושה

אני זוכרת את עצמי בסלון, מתבוננת בחזה של סבי הנרדם בכיסא המכוסה בעור של כבשה. פחדתי שהוא מת. במיוחד פחדתי ובה בעת חיוויתי רגשות אשמה ובכל זאת פחדתי שהוא ימות לפני הבת מצווה שלי ולא אקבל רדיו, המתנה המסורתית שלו לנו לכבוד היום. בסוף הוא מת כשהייתי בת שלוש-עשרה וגם ככה זה היה נורא.

קרא עוד »

מפריע

    פעם קיבלתי דיווח מן המורה הפרטית דאז של אחד הילדים. נאמר שאמנם הילד נוטה "לרקוד" מסביב לחדר בזמן השיעור אבל כנראה שזה עוזר לו להתרכז ובסך הכל יש התקדמות יפה. נשמע לכם כמו היפר-אקטיביות? כעת תקשיבו לצדו של התלמיד. זה סיפר שהמורה לא ממש מקפידה על היגיינת הפה ולעתים קרובות נמצאים שרידי אוכל בין השיניים שלה "ולכן אני ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר