הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

    כשהתחלקנו בחפצים היקרים להורינו, בחרתי במגילה של אבי. היא שוכנת בגליל עץ זית עליו חרוטים ציוני דרך בנוף הירושלמי ואני זוכרת אותה מונחת על המדף בחדר העבודה בביתנו. אבל רציתי שהיא תישאר אצלי לא בהכרח כדי לראותה אלא מן הגעגוע שבחושים האחרים. בליל פורים, הלכתי לקריאה מאוחרת. היינו בעיקר נשים בלי הילדים. כשהנחתי לפניי את הקלף התרגשתי מן ...

            מזה שנים לא צמתי בתענית אסתר. כי הילדים שלי היו קטנים או מניקים ופתאום השנה נגמרו התירוצים וצמתי. איך היה? נגיד כך, בשלב מסוים שקלתי לעשות עוד ילד. למחרת, כשהיינו צריכים לתחפש את הילדים לרגל שווקי הפורים למיניהם, ירדתי מזה. הבן הקטן רצה להיות קאוובוי. שמחתי כי אני חושבת שכל אחד צריך להיות קאובוי פעם. ...

    ועוד דבר – הילד הזה מסוגל להמציא זיכרונות מקסימים ביותר, מוקדמים מאד ("את זוכרת, אמא, כשהייתי קטן קטן …") ולפעמים יוצא שהוא טרם נולד בכלל. לו רק יכולנו אנו המבוגרים להמשיך את הקו הזה, אני בטוחה שבכך היינו מונעים מעצמנו הרבה דיאגנוזות פסיכיאטריות.  

               ארבעה (ואחד לשנה הבאה) דברים להעריץ (שלא לומר לקנא) בבני בן הארבע: 1. היכולת לבטא את רגשותיו בכל מאודו ובכל גופו (עצב וכעס מתבטאים בדרך כלל קרוב לאדמה, שמחה בריחוק ממנה, בקפיצות לגובה ובריקודים. וכשבא לו, הוא מסוגל לבכות במשך שעה שלמה ובתנאי שמזכירים לו באמצע על מה הוא בוכה.) 2. היכולת להיות ...

   שלט, שיוצב בכניסה לרחבת הכותל (עדיף ליד הבודקה בה מכסה השומרת כתפיים של נשים (ורק נשים)): "לידיעת ציבור המתפללים והמבקרים: פעם בחודש, בראשי החודשים, נפגשות בעזרת הנשים של רחבת הכותל, קבוצת נשים המתפללות בקול רם ובשירה וקריאה בתורה, בעוד חלקן מתעטפות בטלית ומניחות תפילין. מי שהדבר אינו הולם את השקפותיו מתבקש שלא להגיע לכותל בשעות אלה. ראו הוזהרתם. התפילה ...

   מייל אחרון מטעם ראש המשלחת לפני ההמראה לישראל: "נפרדנו מהמלון… וממנהל הפסטיבל שאמר לילדים שהיו שגרירים מדהימים של מדינתם והרבה זמן לא זוכר כזו תזמורות מרגשת, מקצועית ושמחה. ואשכרה איש קשוח במיוחד שמנהל פסטיבלים ענקיים חייך והתרגש." ועם כל זה, עם מדלית הזהב שקיבלה התזמורת, ועם הידיעה שמעתה תהיה תמונה שכוללת בני תלויה בלובי של קרנגי הול, אני חייבת ...

    הם ניצחו!!! איזה כיף!!! אני עוברת חזרה על המיילים ששלחה ראש המשלחת במשך השבוע. ראו למשל, "בצהריים הייתה כיתת אמן עם המנהל האמנותי של הפסטיבל שפשוט לא הפסיק להחמיא ולהתרגש מהתזמורת: 'אתם הישראלים יש לכם משהו שלאף אחד אין… לב ונשמה. הרבה זמן לא ניצחתי על תזמורת כזו. אתם גורמים לי לצמרמורת ומחר פשוט תפילו את כולם…. ' ...

   לאחרונה עברתי על כל מיני מסמכים ישנים. ביניהם היו בקשות לקבלת ויזה, עבור סבי, סבתי, דודתי ואבי, שהיה אז כמעט בן שש-עשרה. הבקשות נכתבו בצרפתית ואני לא ממש מדברת צרפתית אבל לא קשה להבחין בין השורות בפאניקה שאחזה בהם אז, באירופה, 1940. בסוף הם הצליחו לקבל היתר להפליג למקום רחוק מאד משם, דרום אפריקה. היום, בני, אף הוא כמעט ...

  קראתי את הראיון עם הש' דליה דורנר. http://www.themarker.com/career/women/1.2257159   כמובן שחצי מהרעיון עוסק באימהות שלה וכמובן שזה מעצבן כי אם הרעיון היה עם גבר באותו מעמד, אז מקסימום היתה שאלה אחת בעניין והוא היה עונה לה שלא הייתי אבא מספיק נוכח וכולם היו תורמים אנחה וחיוך אמפתי ועוברים הלאה, לדברים החשובים באמת כביכול. הייתי רוצה לראות ראיון מעמיק בנושא ...

היבטים אתיים של החוק המסדיר הפלות בישראל   (הדברים הוצגו בכנס "זכות האישה על גופה – ביטול הוועדות להפסקת הריון – דיון מחדש", הוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת, 11.02.14)   לפני כשלושים וחמש שנה שררה בארץ מציאות קשה ובה התבצעו רבבות הפלות בעיקר על רקע חברתי-כלכלי במרפאות פרטיות של רופאים – מה שנקרא שוק שחור פורה. המחוקק הבין שמחובתו להתערב ...