הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

  אחרי הגן שאלתי את הבן איך היה בצפירה והוא אמר לי שהיה ממש בסדר, עמדנו, ועצמנו עיניים, וחשבנו. על מה? חשבנו כמה העולם יפה, וכמה אנחנו אוהבים את האמא ואת אבא. רציתי לענות לו אבל היתה לי אבן בגרון.  

(תרגומים יתקבלו בברכה כתמיד)   After Making Love We Hear Footsteps by Galway Kinnell For I can snore like a bullhorn or play loud music or sit up talking with any reasonably sober Irishman and Fergus will only sink deeper into his dreamless sleep, which goes by all in one flash, but let there be that heavy breathing or a ...

למגדל השן דרוש טיפול שורש http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4505982,00.html

  לאחרונה נתקלתי בהודעת פטירה של אדם שהיה ידוע בתור הסבא של האינטרנט. מדובר באלמן בריטי בשם פיטר אוקלי, אשר החליט בשלב הזהב של חייו להפיג קצת מהבדידות שבקיום על-ידי היותו מעין סבא כללי, עבור כל מי שאין לו סבא משל עצמו ובכלל. הנה בפניכם הודעת הפטירה ולינקים לכמה מן הקליפים שלו.   Obituary – "אחרי מות"   http://www.independent.co.uk/news/people/internet-grandad-peter-oakley-dies-aged-86-9214952.html   ...

       רקע הבן האמצעי, אם היית שואלת אותו איזה חייה אהובה עליה, היה עונה לך לטאה. ככה הוא. מאז ומתמיד, מבקש מאיתנו לקנות לו אחת בתור חיית מחמד, ואם לא, אז זיקית ומקסימום, איגואנה. לאיגואנה דווקא הסכמתי, בתור פתרון טבעי ליתושים בקיץ, אבל אב הבית סרב לאשר את הבקשה. אז בינתיים נאלץ הילד להסתפק בחיקויים זולים, לטאות עשויות ...

       אני רוצה להיות כמו כולם בספר הפנים ולהעמיד פנים כאילו הכל לא על הפנים כאן וכאן לפני ולפנים רואים על הפנים הכל על הפנים אצלמי עם פרצוף אעלה חיוך תדביקי תמונת חייך סמיילי און דה פייס (הצעות לשיפורים יתקבלו בברכה)      

        לאחרונה קראתי על מחקר חדש שמנתח את קריסתן של חברות ותרבויות העבר ומגיע למסקנה שהגורמים המזיקים ביותר לחברה הם חלוקה לא שוויונית של משאבי טבע וכן אי-שוויון קיצוני בין המעמדות. בהמשך אביא סיכום של מה שקראתי.* כעת אבקש לשאול מה המשמעות של המחקר בשבילנו? לדעתי, הוא צריך להוות סוג של קריאה להתעוררות (wake-up call) ואולי קריאה לסדר ...

    כמו אנשים אחרים רבים, גם אבא שלי, ככל שהזדקן, החל להתקשות לראות מקרוב אלא שלטענתו הבעיה כלל לא היתה בעיניים שלו אלא בידיים, שלא התארכו דיין.  

    אני שמה לב ששכחתי לציין את יום ההולדת השנייה של הבלוג הזה (בשנים של בלוגים, 365 פוסטים שווה שנה). הנה, אם כן, באיחור מה, הזדמנות להודות לכם, חברותיי וחבריי הבננות. אתם אמנים ואני עופה זרה ובכל זאת לא הוצאתם אותי משורותכם, אפילו בצורה הרכה של "לא עדיף לך להיות בפייס או משהו?" או "לא עדיף לך לכתוב באנגלית ...

    אז מה אם פורים מאחורינו, עוד לא עברנו את פרעה!