הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

בין השבעה עבור אימי לשבעה עבור אבי, שמתי לב להתפתחות שהתרחשה בברכת מבקרי התנחומים. בשבעה הראשונה השתלטה "המקום ינחם אתכם…" אבל בשבעה השנייה התגלתה נטייה ברורה להדביק אליה בסוף "שלא תדעו עוד צער." כשחושבים על זה, "שלא תדעו עוד צער" היא מסוג הברכות שעושות טובה יותר לאומרן מאשר לשומען, הרי יש רק דרך אחת וודאית לחיות ללא צער והיא למות. ליתר ...

  מדבר אחד את נפטרת כשההורים שלך מתים, מן הפחד של מתי זה יקרה. עם אמא שלי הייתי במקלחת, מתכוננת לצאת לבקרה, כשבעלי בא לספר לי. עם אבא שלי, בדיוק התיישבנו לאכול ארוחת ערב כשצלצל הפלפון. "Oms, your father is gone" , אמר לי המטפל הפיליפיני שלו, "כבר התקשרתי לכל האחיות שלך." בשני המקרים הייתי הראשונה להגיע.  

   לאנשים דתיים שעולים ארצה, יש איזה רווח מוסף שלא כולם רואים אותו. לדוגמא, החגים (שלושת הרגלים) נמשכים שם יומיים ולא יום וגם התפילות בבית הכנסת נוטות להימתח שם שעות וזה נכון אף לשבת רגילה כשאין בר מצווה ולא כלום. המתיחה האמורה התבצעה אצלנו באמצעות חזן הלבוש בשמלה שחורה וכובע שף קטן, בדומה לרב. בימים הנוראים הם החליפו ללבן. חלק ...

   קחו את הדוגמא הבאה. כשהייתי בין תואר שני ושלישי, נסעתי לאמריקה כדי להיבחן לקראת קבלת "תעודה ב(מה שכונה אז) לימודי נשים." זאת היתה מסוג הנסיעות שבהן את במטוס יותר שעות מאשר על הקרקע. בתוך כך, החלטתי לקפוץ לומר שלום לפרופסור אחת שלי, שהיתה חדשה יחסית לפקולטה כשלמדתי שם ושהיתה אז גם מאד נחמדה. חיכיתי בפרוזדור ליד דלת משרדה, ממנה ...

  במסגרת מיצוי אותה חירות שנמצאה כשמשתחררים מכבלי המוסד, לקחתי יום לאחרונה עם אחותי ונסענו לחיפה על-מנת לראיין עמית לשעבר של אבא שלי, פרופ' גיל הרברט. במסגרת אותה שיחה, נחשפנו להיסטוריה של המחלקה לאדריכלות באחת האוניברסיטאות החשובות בדרום אפריקה. בפרט, למדנו כי הפרופסור וראש מחלקה הראשון מעולם לא קיבל תואר אוניברסיטאי באדריכלות והוא נבחר על סמך הניסיון הרחב והידע העצום ...

   על-סמך הנתונים האישיים הבאים הגעתי למסקנה שלא שווה לי לחפש את דרכי במסלול העינויים שעשוי במקרה הטוב והנדיר להוביל לתקן באקדמיה: אני אישה (1) ; אני פמיניסטית (2) ; אני אם לחמישה (ב"ה) (3) ; אני פמיניסטית (4) ;אין לי אמא שאולי היתה יכולה להקל קצת בקשר לנתונים המוזכרים לעיל ; אין לי אבא שהוא פרופסור; אני מבוגרת מדי לצורכי ...

נמאס לי להרגיש כישלון רק בגלל שאני חייה בלי תקן באקדמיה ואני מלמדת שם בתור מורה מן החוץ בלבד. וכשאני מסבירה לאנשים שלא ניסיתי אפילו ופרשתי מהמרוץ מלכתחילה, הם נועצים בי מבטים שמבטאים שילוב של חוסר הבנה ורחמים ושמא חשד שזה לא שלא ניסת אלא שלא הצלחת. ובמידה מסוימת הם צודקים. פשוט עשיתי את החישובים כמה שנים לפני והגעתי למסקנה ...

בין אותן פיסות עיתון ששמרו הוריי נמצאים כמה צימוקים שהם עצמם הטמינו. ראו לדוגמא דברי אבי בראיון שנערך עם הוריי לרגל זכיית הבית (שלנו) בפרס אדריכלות חשוב. "'הבית אמנם גדול,' אמר מר מורגנשטרן בנימת התנצלות, 'אולם נוספו לו מספר חדרים מאז שהתחלנו בבנייה. שתביני, כשנכנסו לבית לראשונה היתה לנו בת אחת ורצינו בן. כעת יש לנו שש בנות!'" הייתי מסיימת ...

  בין דברי הוריי נתמנו לא מעט כתבי עיתונות הנוגעים בהם. במקרים כאלה, חצי מן הכיף הוא המציצנות אל תוך הכתוב מסביב. כך גיליתי את היהלום הבא שנשלח בתור מכתב לעיתון בשנת 1961 מאת גברת גיבס אחת: "מיני מומחים דנים ארוכות בשדיים וכו' כאילו אלה עושים או מונעים נישואין. זה לא עניין של חיים או מוות אם החזה הוא שני אינצ'ים יותר ...

לאחרונה התפרסמה רשימת המותגים (superbrands) הנחשבים בקרב החברה הישראלית, כולל רשימת אנשים העונים על ההגדרה ואלה הם: א.ב.יהושע, אריאל שרון, אריק איינשטיין, בנימין נתניהו, בר רפאלי, גידי גוב, חיים כהן, יאיר לפיד, סטנלי פישר, ועמוס עוז. מכאן עולה רמתו השפלה של מעמד האשה אצלנו. הטיבה לתאר זאת בת התשע שלנו, שפתאום נפל לה האסימון והיא העירה, "את שמת לב שכאשר ...