הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

בת 13 עושה לנו בית ספר

בבוקר הכריזה בתי שהיא לא רוצה ללכת לבית ספר ומדוע היא חייבת ללכת לבית ספר ולמה בכלל הילדים צריכים לסבול כשברור שבית ספר זה לא חשוב להורים? מה פתאום בית ספר זה לא חשוב להורים? שאלתי אותה מופתעת מה לאור העבודה שאני זאת שדורשת ממנה ללכת לשם. עובדה, היא ענתה בחזרה, שהם לא משלמים טוב למורים. נו, טוב, זה לא ...

קרא עוד »

אודם

לפני כשבוע התקשרו אליי מן הטלוויזיה וראיון קטן נקבע להיום. בתי בת העשר הזהירה אותי שאני צריכה להיראות יפה. נחמד איך שהם דואגים לך. על הבוקר כבר התרגשתי. לא מצאתי ת'חולצה שחיפשתי ונעלם לי הכובע השחור. "אני לא רוצה ללכת", התלוננתי בקול. "אז למה הסכמת?" שאלה בתי בתפקיד המבוגר האחראי ועוד ענתה, "כי אי אפשר לסרב." התביישתי בעצמי שלא היה ...

קרא עוד »

מחפשת ביטוי בעברית מדוברת

  במסגרת חיפושיי אחר הוריי ז"ל, פניתי לאחת האדריכלים הידועים בעולם, דניס סקוט בראון, דרום אפריקאית במקור. לאור מעמדה המורם, היססתי והתעכבתי עד שאזרתי אומץ ושיגרתי מייל לעבר משרדה — האם במקרה זכור לה משהו וכו'. כעבור יומיים קיבלתי תשובה קצרה פרי עטה, זאת אומרת, מן הכתובת האישית שלה, המכילה כמה שורות – כן אני זוכרת אלא שאני מוצפת בדד-ליינים ...

קרא עוד »

מסע אל הבלתי ידוע

חלק ניכר מן הזמן האחרון ביליתי בתוך תיקים וארגזים ויצירת קשרים עם כל מיני אנשים ששמותיהם נרשמו בהם ועוד אחרים שבדרך לא דרך חיפשתי או מצאתי. אני מנסה להרכיב את הפאזל שהיוו הוריי. בשורה התחתונה, כך גיליתי, זה בלתי אפשרי. חורים רבים מדי נשארים פעורים. אם יש לכם זמן וגם מישהו שטרם סיפר את סיפורו, לכו לרשום אותו. ואם אין ...

קרא עוד »

מסע וכיף לי 3

בכל הסיפור הזה, הקטע הכי משעשע היה כשהתחקירנית שאלה אותי בת כמה אני. לא היה לי מושג איך לענות לה. הבעיה התחילה כמה ימים קודם כשיצא לי לומר לבעלי שאני בת ארבעים ושש והוא ענה לי מה פתאום, את רק בת ארבעים וחמש ועד שהגיע אותו טלפון לא ממש התיישבתי לעשות את החישוב. הבוקר שוב נאלמתי דום כשהעירו אותי הילדים ...

קרא עוד »

מסע וכיף לי 2

    אחרי שהוקלט אותו ראיון רדיו, נשארתי מלאה במלים וכשהגעתי הביתה שפכתי אותן במעין גל אחד חזק על המסך. בכתיבה התמקדתי בעוולות (הקטנות יחסית אבל לא קלות) שחוות עולים מארצות מערב שלרוב אינן זוכות להכרה. שלחתי לעיתון הארץ אם בציפייה שהוא לא יתקבל לפרסום והופתעתי. הוא יצא לאור הבוקר. נראה לי שלא מקובל להודות בכך אבל בכל זאת אודה ...

קרא עוד »

מסע וכיף לי 1

      היום שודרה תכנית הרדיו בה אני מתראיינת לגבי "המסע" שלי לישראל. הראיון הוקלט לפני כשבועיים אך ציפיתי בחרדה לשידור כי לא הצלחתי לזכור מה אמרתי שם בכלל. הנה, אם כן, התגובה הראשונית שלי לאחר ההקשבה. ראשית, הקול שלי נורא מוזר ובעיקר זר אבל איכשהו התרגלתי. שנית, למרות שהיו לא מעט צחוקים לאורך השעה (וגם מוסיקה יפה, אגב), ...

קרא עוד »

מדוזה עם שופרות – מחשבות על פרשת וירא

    לפני שנה בדיוק בתנו חגגה בת מצווה ולצורך העניין העברתי דרשה גם אני. לאורך הקריאה שלי של פרשת וירא, הרגשתי שמדובר במעין "רשימה של הדברים הנוראים שעשויים לקרות לנשים בעולם פטריארכאלי."  הנה היא בקצרה: * שרה סובלת מן העקרות שלה כל חייה. כשאברהם מוסר לה את בשורת המלאכים — שהיא תלד בקרוב, בגיל 90 — והיא צוחקת, היא ...

קרא עוד »

אין מה לפחד, יקירי

  בדרך הביתה מן הגן שאל אותי הבן ארבע: "Imma, doo woofs eed grammas?" עוד נאלץ החמוד לחזור על המשפט כשבע פעמים עד שהצלחתי להבין את השאלה – האם זאבים אוכלים סבתות? נו, באמת, איך אני אמורה לענות על שאלה כזאת? כן, אבל הם מעדיפים ילדים קטנים? ולעצם העניין, ממבט של הורה, אני חייבת לומר שלא אחת נוצר אצלי הרושם ...

קרא עוד »

זיכרון

    כשנה אחרי החתונה, נסענו לניו יורק לשנה. אני עשיתי תואר שני באוניברסיטת קולומביה ובן זוגי לימד, הדריך ועוד כמה. היינו בדירה השכורה שלנו בשכונת ריברדייל כשהגיע הטלפון על הרצח דווקא מאחד החניכים שלו. אני חושבת שהצעיר התקשר כדי לנחם אותנו אבל יצא לו להעביר את בשורה. טוב שלא שמענו בחדשות או משהו כזה, גם ככה התקשינו להאמין. למחרת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר