הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
מוקדם בשבת בבוקר, רחובות ירושלים מתחלקים בין אלה שהשכימו להתפלל לבין אלה שהשכימו להתעמל. ומי אמר ששתי דתות לא יכולות לדור זו לצד זו בעיר הזאת!
מוקדם בשבת בבוקר, רחובות ירושלים מתחלקים בין אלה שהשכימו להתפלל לבין אלה שהשכימו להתעמל. ומי אמר ששתי דתות לא יכולות לדור זו לצד זו בעיר הזאת!
🙂
נו, אז עכשיו יהיה לנו בממשלה
גם שר המשכּים 🙂
ועוד עם רכב ונהג צמוד!
אומיל'ה,
שכחת מגזר שלם ודעתני:
הישנים בבקרים,
כלומר הקמב"צים – קמים בצהריים,
והמהדרין – קמבאח"צים,
שזה נשמע כמו אוחצ'ות, אבל פשוט אנשים שקמים עוד יותר מאוחר,
אחרי הצהריים …
צריכים לתת לנו הנחות בארנונה ובכלל קצת יותר זכויות,
כי אנחנו בלתי נראים, לא מזיקים, לא מלכלכים וכמעט ולא מתפרנסים,
אבל משלמים אותו דבר….
רוניתוש, אם תקימו מפלגה, אני אצביע עבורכם (אם כי בשלב הזה של חיי לא אוכחל להצטרף לצערי) 🙂
כבר אין כאלה שחוזרים מהבילוי של יום שישי בלילה?
הו, ימי נעוריי, כשהיינו מסיימים בילוי בשתיית מיץ תפוזים סחוט בשבת בחמש בבוקר. 🙂
(למרות שעכשיו הייתי מסתפקת בימי לפני-שנתיים כשיכולתי לישון עד מאוחר בשבת בבוקר.)
😀
לי, איך שאני רואה את זה, זהו, לעולם יחזרו הימים האלה. אולי כשאהיה סבתא בע"ה אבל אז, יש להניח, כבר לא אוכל לישון טוב. 🙂
זה שיר מה שכתבת, ושיר נאה לטעמי, רק צריך לסדר אותו קצת:
מוקדם בשבת בבוקר
מוקדם בשבת בבוקר
רחובות ירושלים מתחלקים
בין אלה שהשכימו להתפלל
ובין אלה שהשכימו להתעמל
ומי אמר ששתי דתות
לא יכולות לדור זו לצד זו
בעיר הזאת?
שיר ברוח ויזלטירית.
(זו לא הפעם הראשונה שאני מבחין בכך, אגב)
יניב! אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית אבל באנגלית הייתי עונה לך:
"glowing with pride"
🙂