הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
"אמא," שאלה אותי בתי, "יש ילדה בשם שקדייה?" "לא חושבת…" עניתי לה בהיסוס. "ובשם ט"ו בשבט?" כאן כבר הייתי בטוחה שלא. אבל תראו, אלה שאלות של טעם, שהרי שקד ופסח יש. מדוע בעצם? יש לנו אריה וזאב אולם אין נמר, כלב או ברדלס. מה אומרים ים, אגם וגל, כאשר אין שלולית? או טל, קרן וקשת כאשר גשם וענן אינם? דבורה, ציפורה ודרור קיימים — ללא נחליאלי קטן. סיוון, ניסן ואדר נוכחים בעוד אלול ותמוז חסרים. שמעתי על אבא (אבן, למשל) אבל מעולם לא על אמא. עוז ואיתן נמצאים בשפע אך עדין נדיר נורא. אני תוהה אם כל הסוד נמצא בצליל (צליל שמעתי דווקא) או שמא מדובר כאן באנטישמיות מושרשת עמוק יותר.
בכל מקרה, ט"ו בשבט שמח 
נורא נכון! רק לפני מספר שבועות נולדה לי קרובת משפחה וקראו לה "מים", מה תגידי על זה? 🙂
אהבתי את שלולית.
נקרא לה בשם חיבה לולי.
אני מחוייכת כולי (תגידי יש לי שאריות תמרים בין השיניים?)
כששם המשפחה שלך הוא לא 'חחחחחח' אין סיבה שיקראו לך 'טו'.
עלית על נקודה נכונה.
לדעתי אוהבים בשמות את עניין הסובלימציה,
מן עידוניות עאלק גבוהה ואנינה,
"טל", "קשת", "קרן" אבל לא גשם וענן.
שלג אני דווקא מכירה, אולי כי שלג נתפס כיותר עדין וגבוה רוחנית 🙂
מצד שני, לא יקראו בשמות של בעלי חיים שנחשבים נחותים (כלב למשל).
אבל מעניין מאד למה אריה כן ונמר למשל לא.
ניחוש שלי: שלא ייצא גרוטסקי, כי "נמר" מרמז על משהו מאצ'ואיסטי, השם עצמו, הקונוטציות.
ואריה, יש לו כבוד אבל לא את הקונוטציות המאצ'ואיסטיות.
ניסיתי להסביר חלק ….
אבל הרוב תעלומה.
"אנטישמיות" שקשה למצוא לה קו אחד,
עניין לבלשנים מומחים.
אוי, הכרתי כלב שקראו לו שלג, כי הוא היה לבן. אבל שלג לילד? אשכנזי??? :))))))))))))
כלב שקראו לו שלג ? חחחחחחחחח
וברור שאשכנזי,
מה יקראו שלג לילד מרוקאי ?
כל השכונה תרביץ לו כל הילדות.
מיינ קינדר, מהר לשטוף ת'פה במים וסבון..
כן, זו בדיחה עדתית לא PC.
רונית …
יש איש אחד ששמו נמר. בחיי! אולי זה כינוי ואלי לא אך בכל אופן קוראים לו "נמר". אכן, הסטריאוטיפ דבק בו ועד כמה שאני זוכרת (ומשתדלת לא להיות גזענית באיפיון הג-ז-ע) הוא מאופיין במאצ'ואיזם נמרי
🙂
גלית
ואני דווקא מכירה ילדה שקוראים לה תמוז ואשה שקוראים לה אמא (בחיי)
ושמה של שכנה שלי(תחזיקו טוב)הוא …נחליאלה
ולכולן שלום וכיף גדול
וט"ו בשבט שמח
מדרש שם יפה יש לגיסתה של חברתי:
אתרוגה
אביה, מלח הארץ שכזה, נתן לה את שמו של הפרי המשובח והאיכותי ביותר מבין ארבעת המינים. בתמימות הוא קרא לה כך.
עד היום הוא קורא לה אתרוגה.
כשקראתי בשם זה , העמידו אותי על טעותי.
היום וכבר הרבה שנים היא "סתם" אתי. קיצור של אתרוגה.
אני קצת חשה אכזבה כלשהיא ומשערת שהאב עצמו מאוכזב…
המצלול של השם לא תפס ואני מתארת לעצמי שגם נדירות השם והפיכתו לשם נקבי לא עזרו להיקלטותו אצל אותה אתרוגה.
גלית
והכי יפה לקרוא לילדה 'בננה'
:)))))
אנטי-שמיות = לקח לי רגע להבין. משחק מלים נחמד
מעולם לא חשבתי על זה, את צודקת. איזו זווית חשיבה מעניינת נתת כאן.
איז כיף! ערכתם כאן סדר ט"ו בשבט גדוש הערות טעימות ומצחיקות — כן ירבו!!!
ואני דווקא מכירה אישה בשם שקדיה, בהתחלה זה נשמע מוזר, אבל מתרגלים, והיא באמת אישה פורחת ומאירה כפרחי השקד.
תודה חני. בישרתי לבתי. היא ענתה לי, "יופי, אז אפשר לברך אותה!" :))
איך אפשר לשכוח את חורש וכליל ושאר ילדות הטבע? נטע לבנים, אורן לבנות, והמיתולוגית ספק אינדיאנית אוחזת-ענף-עץ-השקד? אני באופן אישי מחכה לצפי (צפצפה, על משקל דפי), קטלב (מישהו אמר אדיפוס?), ובטרנד הניאו-אסייתי: בונזאי. לדעתי המחסום היחיד בפני השמות המפלצתיים הוא אוצר המילים הדל יחסית של האוכלוסיה. אין דבר שאין לו סיבה כנראה.
בונזאי!? גדול :))
אומי שלום!
חזק ביותר!
אני, אישה של מילים, נותרתי speachless נוכח התובנות היפות הללו על שמות
איזה יופי לקרוא לילדה בשם מים
גם אלול מצלצל יפה
בעזרת ה' כשיוולדו לי ילדים אקח לתשומת ליבי את הערותייך
תודה!
גלית