כשהיינו קטנות היינו מבלות ימים ולילות בקישוט הסוכה. שש בנות, שתי זוגות מספריים שתמיד הלכו לאיבוד, ושלל ניירות צבעוניים. אחותי הגדולה פקדה עלינו, הורתה לנו מה לעשות ואיך באיזה צבעים וצורות. בוקר ערב חג היתה אחת מאיתנו עולה על הסולם היחיד שהיה לנו והאחרות הצטופפו מתחת לרגליה, מוסרות את הפרחים, הפנסים מנייר, ארבעים ושתיים שרשרות הנייר מסודרים בצורת איקסים על התקרה, המגן דויד, הברוכים הבאים, נייר הדבק, הברכה, קישוטים זוהרים לעץ חג המולד, ושבעת המינים. אפילו המשרתת השחורה Hilda היתה נרתמת למשימה, מכניסה תפוזים טריים לרשתות כתומות וירקות, ומוסרת לנו לתלייה. לקראת השקיעה היינו מביטות בעבודה שלנו בסיפוק. ואבא שלי היה חוזר מהעבודה ונכנס ואומר, תמיד, בנות, הפעם יש לנו הסוכה היפה ביותר מאי פעם!