בננות - בלוגים / / תפילה לבובי. לירוי ארונס.
קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

תפילה לבובי. לירוי ארונס.

בובי גריפית צעיר הומוסקסואלי התאבד בקפיצה מגשר אל מתחת למשאית נוסעת. 
סיפור נוגע ללב. אירוע שלצערי איננו יוצא דופן אצל צעירים הומוסקסואליים מתלבטים. בוודאי אצל אלו שנולדו וגדלו במשפחות דתיות בעלות עקרונות נוקשים. 
לירוי ארונס, עיתונאי, שמע את הסיפור, התרגש והחליט להעלות אותו על הכתב.
 רק לצורך טווית תמונה. לירוי ארונס העיתונאי האמריקאי חי תקופת מה בארץ. בתקופת מלחמת לבנון השנייה שימש ככתבו של העיתון TIME כאן חי עם בן זוג, צעיר ישראלי, ולאחר תקופת מה נסעו שניהם לאמריקה. ב1990 בכנס עיתונאים יצא לירוי פומבית מהארון, שנים אחרי שחילק את חייו עם אמוץ, הישראלי. בעקבות זאת הקים את אגודת העיתונאים הומו-לסביים. 
קל להבין למה סיפורו של בובי תפס את תשומת לבו של ארונס עד שהחליט לכתוב עליו ספר. הסיפור חשוב ומאיר תופעה. 
בובי הוא אחד, מייצג תופעה, וסיפורו האישי פותח צוהר לעולמם של נערים סובלים עד אימה. 
ופה כבר מן ההתחלה אני צרייך לסייג משהו בעניין כתיבה. ללירוי יש סיפור מעניין ביד, אך לירוי הוא עיתונאי. מתחילת הספר הייתה לי תחושה שזו רפורטז'ה מורחבת. לא בדיוק ספרות אלא ובעיקר סיפור שיש לו כוונות חינוכיות חברתיות. ארונס מביא תיאורי תקופה, מקשר תופעות תרבותיות ומרחיב את התמונה הכללית ככל יכולתו. 
לסיפור שני גיבורים. הגיבורה המרכזית היא מרי הגיבור השני שחלקו אולי קטן יותר בעלילה משמש גורם מתניע למרי הוא בובי בנה . מתניע את הסיפור בעשיה שלו. בובי התאבד. כי היה הומוסקסואל. 
מרי יוצאת במסע אחרי בובי. היא יודעת את הסיבה בנה היה הומו. אך לא מבינה למה. כעת היא יוצאת למסע תגליות מי היה בנה. 
למרי תפקיד מרכזי בסיפור. כדי להגיע אל בובי הוא מתחיל עם המשפחה שלו, ורחוק יותר משפחתו הראשונית האימא של אמו. כי הרי כולנו יציר כפי ותוצאות משפחתנו ודרך גידולנו. 
תגובתה הראשונה לידיעה שבובי התאבד הייתה " זה היה רצון האל" מרי אישה דתיה מאוד. היא וכל משפחתה היו חברים בכנסיה הפרסברטיאנית. בטקס הלווי בכנסיה חזר הכומר על העמדה שהומוסקסואליות היא חטא, אך ברגע ההתאבדות חזר בובי מחטאו ולכן יזכה בגן עדן. 
ביומן שנמצא אחרי מותו קוראת מרי " אני רשע ומושחת…אני טינופת, צומח לי בגוף חיידק מזיק…. אני ארור." 
אלוהים היה אמור לרפא את בובי היא ראתה תכניות בטלוויזיה הנוצרית קהילתית שלה על נערים שנרפאו בעזרת תפילה. בובי התפלל, היא התפללה. מה השתבש.. 
מרי היא אישה קשה. אישה קשה שנולדה לאישה קשה לא פחות. אופליה, אמה, לא נטתה לחבק ולנשק את ילדיה. את הגבר שתינשא לו פגשה בגיל שלוש עשרה. כשהייתה בת חמש עשרה נישאו. היא ילדה שבעה ילדים. אופליה האמינה באל נוקם ונוטר, והדביקה את ילדיה באמונה זו. אם תיתני לבנים לנשק אותך, אפילו על הלחי, תיכנסי להריון, הזהירה את מרי כשקיבלה לראשונה וסת. 
ארונס חותר למקורות. אופליה הייתה מה שהיית וכך חינכה את ילדיה, אי אפשר לדעת איך היו הוריה, איזו ילדות הייתה לאופליה, איפה מתחיל העוול, מה שעשוי להיקרא החטא המשפחתי הקדמון. 
מרי נערה לא יפה, שמנמנה, לא מקובלת חיפשה חברה. שנות המרד שלה התבטאו בשתייה רבה, ניסיונות בסמים ויחסי מין. 
היא הכירה את בוב שייהפך להיות בעלה. את החתונה ערכו בבית משפט מכיוון שבוב סלד מהדת. 
מרי הפילה בהריון הראשון, בשני היה סיבוך אך בסופו של דבר נולדה בת. מרי נכנסה לדיכאון והתמכרה בלי להבין לאמפטמינים משככי כאבים ומיני חומרים כימיים אחרים. 
לאחר לידת ילדיה הפכה להיות דתית יותר. הקשיבה לתכניות רדיו של כמרים אוונגליסטים, וקראה ספרי חינוך ילדים עם מסרים נוצריים. היא האמינה שכל בני האדם נולדים בחטא, שהשטן הוא ישות קיימת בעלת כוח עצום. 
אחרי שיצא מהארון מרי החלה לרדוף את בובי ולא נתנה לו מנוחה. היא הדביקה בכל הבית פתקאות עם פסוקים הכתבי הקודש נגד הומוסקסואליות ולא הפסיקה לרדות בו מבחינה דתית. 
הוא היה מוקף קנאות דתית קנאית. לא היה לו סיכוי מול הכוח המשולב של אלוהים והמשפחה שמרי גררה גם אותה לתוך המרדף. 
לאחר התאבדותו היא מוצאת את יומנו ומגלה את עומק הסבל של בנה ויותר מזה, גם את חלקה. 
היא מחפשת ניחומים בכנסיה, ושם במקום עזרה ותמיכה תקבל מלמולים חסרי משמעות פתאום. איך אלוהים היה יכול לתת לבובי למות. היא שואלת מה עושה הכנסייה למען עוד בובים שכאלה, אך הכנסייה כך אמרו לה לא נתנה על זאת את דעתה. אין להם שום תכנית בעניין. הומוסקסואליות תקועה לכנסיה בגרון עד ימינו. 
מרי עוברת שינויים, היא חוקרת את ספרי הקודש, ואמונתה מתחילה להתערער. ההתייחסות להומוסקסואלים החל מסדום דרך כתבי השליחים. בובי שלה לא היה דומה למה שהם תיארו. 
בתחילת שנות השמונים כשפרצה מגיפת האיידס, תכניות הרדיו והטלוויזיה הדתיים להם הקשיבה דיברו על נקמת האלוהים בחוטאים. סדום חדשה כלל עולמית. רייגן נבחר למועמד הרפובליקאים לנשיאות. 
מרי מתחילה לחוש שהיא צריכה למצוא דרך לעזור להומואים הצעירים האחרים. 
מכאן עובר הסיפור לעקוב אחרי השינויים שחלו במרי. החל מהספקות בפרשנות ספרי הקודש ועד שמצאה דרך, והתנדבה בארגונים הומוסקסואליים שנלחמו על הכרה בזכויותיהם והיא הפכה להיות אחת הדוברות של התנועה. 
הספר חשוב, בעיקר להורים המתמודדים עם השאלה של הומוסקסואליות במשפחה. מפני שהוא מתאר תהליך מקביל של ילד מתבגר המרגיש חריג ושל משפחתו המדכאת אותו. 
כמו שכתבתי בתחילה, זו יותר רפורטאז'ה עיתונאית רחבה יותר מספרות, וככזאת היא ממלאת את שליחותה. 
לפני איזה שנים נעשה סרט טלוויזיה המבוסס על הספר. סיגורני וויבר שיחקה את תפקידה של מרי.

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן