בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם

  ההערות: 1) מגיבים על הנאמר בבלוג שלי, אך הודעות על התקבל הערות אינן מופיעות. איך אני יכול לדעת שהגיעה התייחסות אליהן? 2) אולי מישהו ילמד אותי איך משנים/מתקנים נוסח/ מוסיפים קטגוריות?  אשמח אם מישהו יואיל לעיר לי אם מה שאני כותב יש או אין בו כעת ענין. ולענין: התחלתי לכתוב מעין פרקי חיים. מעשה שהיה כך היה: פתאום בני הציע ...

  לאורי, בני,  שביקשני להעלות קווים אחדים לתיאור הימים בהם הייתי רועה צאן בקיבוץ פרוד.   אני נפלתי לעולם הזה בלי הזמנה – וללא הכנות יתירות. מכל מקום, הגעתי לקיבוץ לאחר ימים בהם רעיתי צאן אחר – תלמידים עולים חדשים במעברת יכון ( בצחוק קוראים למקום זה, מעברה בשרון , מול טול כרם בערך,  בשם "קאקון", – כפר פורעים ערבי, ...

סוף סוף גם אני חיברתי שיר שואה – קבלנו ברצון, מעשה שהיה כך היה: עלה מלפניי רצון לחדש את פני קבר סבתי, סבי – שם קבור גם דודי שחזר לבודפסט מ –Dunantul Fertoto – בתום המלחמה , – ותוך כך עלה על דעתי לחרות על הקבר המתחדש גם את שם אבי שהובא לוולס, אוסטריה, למות שם בבית החולים ביום 16.5.1044: ...

ריאיון של בלפור חקק – עם משה גנן, יוזם הערב לזכר עזה צבי בבית העם, 19. 12. 2012  הסופרת והחוקרת עזה צבי הייתה דמות חשובה בספרות העברית, ובדרך כלל חיפשה את הדרך להיות מאחורי הקלעים של העשׂייה. ברגעי מבחן היא נחלצה מאחורי קני הסוף ועשׂתה מעשׂים של ממש: כך למשל, היא זו שגילתה לבעלי הדֵעה בספרות העברית את המשוררת זלדה ...

  זהו אם כן מין חשבון נפש בקשר להשתתפותי בבלוג הפרסומים העצמיים ב"בננות".   יש מגיבים – מעטים וספורדיים – שאין ביני לבינם היכרות חרוצה, ובאמת הם אינם מגיבים.  יש מגיבים לשעה שנעלמים, יש שנעים לקבל מהם תגובה והיו כבר בהיסטוריה שלנו גם כאלה שלא היה נעים לקבל את תגובתם. ככה העולם בנוי. ואני – ווידוי – תמיד מצר על מיעוטם, ...

    מִפְגָּשׁ מִשֶּׁפָּחַתִּי   שׁוּב נִהְיֶה בַּיַּחַד – סַבָּא, סָבְתָא, אִמָּא, אַבָּא וְדוֹד,מִקְצוֹת תֵּבֵל רַבָּה נֵאָסֵף יַחַד, נֵשֵׁב אוֹ נִשְׁכַּב – כַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁשָּׁבָה מֵרָחוֹק, מִמֶּרְחַקֵּי זְמַן וּמָקוֹם.   אִמָּא תָּשׁוּב מֵהַמִּשְׂרָפוֹת,  –        עֶצֶם אַל עֶצֶם תִקְרַב. בַּדֶּרֶךְ מֵהֲרִיסוֹת נְתוּצוֹת  עַתָּה,  בִּקְצוֹת הַמִּתְחָם אֲנִי רוֹאֶהָ   כְּפוּפָה בְּדַרְכָּהּ  חֲזָרָה בַּדֶּרֶךְ הָאֵינְסוֹפִית חֲזָרָה לַשַּׁעַר הַמַּבְטִיחַ חַיִּים, אַט אַט מִתְיַשֶּׁרֶת. כֻּלָּהּ תְּמִיהָה, עֲדַיִן ...

         מיומני   .3.1.2014 פנחס שדה נפטר ביום 2.91.1994. היום, כעשרים שנה אחר פטירתו, הופיע כרך  יומניו, בעריכת יהודה קורן ואילת נגב. אני  תכננתי פעם לערוך אותו,. היום אינני יודע אם לא טובה עשתה לי מיכל שין שלמרות ציפיותיי, בקשותיי וייחוליי לא מסרה את כתבי היד לידי. היומן פותח במה ששדה כתב ב-1955, בהיותו בן 26. שורותיו ...

מיומני – 1.1.2014 סימן לשנה החדשה? היום יצאנו – חברתי ואני לחוג את יום הולדתי שחל כמעט בסוף השנה ( הקודמת). הקדמתי כהרגלי. את חברתי לא מצאתי עדין – שם, לרגלי טחנת הקמח של מונטפיורי, בקצות שכונת ימים משה בה פעם, אחר צאתי מהקיבוץ, שהיה בסמוך אחר עלותי ארצה, דרתי. כאן  קבענו לנו מפגש – אבל גליתי, בינתיים ובמקום זה ...

  אני מעונין למצוא  שותף ללימודי אכדית. האם יש דבר  כזה?