ארכיון חודש: מאי 2010

פחד פה לחיות

    ) The Companions of Fear    (  by Magritte הכל שירי פחד השבוע ( אמיר נותן את הטון). לפני זמן   מה הכל היה סקס. מולדת. פרולטריון,  עוני, עושר, גינה, דת, חמות, מה לא.  עכשיו זה פחד.  אל תצחקו. והנה תרומתי ( מה, וכי אני רק איעדר?) שיר פחד    מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל הַפַּחַד  הַדְּפִיקוֹת עַל גַּב הַקָּרוֹן וִילָךְ וִילָךְ ...

קרא עוד »

נולדתי ציוני. אני נגד הכורתים מתחת לרגלינו את הענף.

  נולדתי ציוני. אני נגד  הכורתים מתחת לרגלינו את הענף. אני מודע שאביטל   תתקשה מאד עם הפוסט הזה, ועוד אחרים – אבל  עדיף בעיניי ללחום עבור אווירה נקיה ומולדת בה הכל יחיו על פי אמנותם  ואף פלג לא ימצא דרך להכתחב אורחי חיים ולהצר את   עולמם של האחרים. שלום חברים, אחרי ההשתמטות מגיוס, תקצוב החינוך החרדי, הפגנות השבת בירושלים, ההפרדה ...

קרא עוד »

לאביטל – במקום

  לאביטל,   מצטער. לא מצאתי שיר על גרבים ללא זוגות, אך כתבתי לך שיר-בן-זוג על נושא  קרוב.   שִׁיר אֶכְתֹּב עַל אֲבֵדָה, תְּחוּשָׁה רָעָה, כֹּה כְּבֵדָה.   זוֹ צָרָה שֶׁלֹּא נֵדַע.   הַחֲפָצִים – דַּרְכָּם לִנְקֹם.  אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ נִרְאוּ לָאַחֲרוֹנָה. שָׁם הֵם אֵינָם. הֵם בְּנֵי  רָחָב*,   וְנוֹלְדוּ חֲמַקְמָקִים צַר בָּהֶם, אוֹיֵב תָּקִים. בְּמִּסְתָּרִים הֵם צוֹחֲקִים ...

קרא עוד »

הכל כבקשתך

    במקום סיפורי שואה-וסקס עצובים, במקום  ביקורות  כבדות משקל ורציניות ,   במקום להמציא כל יום דבר חדש  לשעשע  הבו את הכלל, הבה נישמע לבקשותיכם ונעלה פרסום ישן – (המוטו ישן: אין בדיחות  ישנות: עבור מי שלא מכיר זה חדש, עבור מי שכן מכיר זו תזכורת  משעשעת,  והיתר –  שיחפשו להם שעשוע אחר) –  הנה לבקשתה של אבטיל קשת שכתבה בתגובתה ...

קרא עוד »

תזכורת – אולי יש מי שלא מכיר – ביקורת שכתבתי לפני שנים כבר – על מ. בן שמחון ז"ל – משוררת מתה, ואולי היום כבר מתה מאד

    מירי בן שמחון; צמא [1] הוצאת ספרית הפועלים; 32 ע'   ספר שיריה של מב"ש הוא רצף אמירתי-הגותי-לירי מתמשך. משפטים המהווים מעין חקר תכולת המודעות. חקר זה מתרחש ברצף הזמן העובר, "הזמן (אשר) יש לתת את הדעת על משמעיו ניואנס ניואנס".  (ע' 8)  בשעה זו  "גם התחום שבין ההזיה למציאות מן העבר השני/ מתחדד והולך". (ע' 9). זו ...

קרא עוד »

ביום קיץ

רות שאלה איך זה בעברית. תרגמתי בחזרה… יום קיץ   הֵן לוּ רַק אֲאָמִינָה: חֲזוֹן הַלֵּב אֵינוֹ שָׁוְא, הַבַּיִת, הַשִּׁיבָה, הַתִּקְווֹת אֵינָם כָּזָב לוּ עוֹד הָיָה, כְּפַעַם בָּרוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת דְּבוֹרִים יִשְּׂאוּ דְּבָרָן, הָרִבָּה מִתְקָרֶרֶת, וּדְמִי רֹגַע הַקַּיִץ בַּגַּן חוֹלְמָנִי, שָׁזוּף בֵּין בַּדֵּי הֶעָץ הַפְּרִי נָע וְנָד, חָשׂוּף וְנָעֲרָה זְהֻבָּה תַּמְתִּין בַּשְּׂדֵרָה, אֲדֻמָּה, וְהַיּוֹם אַט יָצוּר צוּרוֹת-צֵל בַּדְּמָמָה.   (מיקלוש רדנוטי: ...

קרא עוד »

גיורא פישר: אחרי זה (עם עובד, 2010)

    גיורא פישר ( ג"פ להלן):  אחרי זה (עם עובד, 2010)   ספרו של גיורא פישר הוא ספר האבדן, הכאב ומידות ההתאוששות: לימוד  החיים מחדש.  החיים ( ומבנה הספר) הוא תהליך מההכנה לכאב,  התבוננות בו ולימוד היכולת לאמוד את השכחה. בספר – שירים משפחתיים, שירים על הבן שאבד, על אחיו, חברתו, אימו, אביו, הסב (עמ' 47):  על קבלת הבשורה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה גנן