בננות - בלוגים / / לאביטל – במקום
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

לאביטל – במקום

 

לאביטל,

 

מצטער. לא מצאתי שיר על גרבים ללא זוגות,

אך כתבתי לך שיר-בן-זוג על נושא  קרוב.

 

שִׁיר אֶכְתֹּב עַל אֲבֵדָה,

תְּחוּשָׁה רָעָה, כֹּה כְּבֵדָה.

 

זוֹ צָרָה שֶׁלֹּא נֵדַע.

 

הַחֲפָצִים – דַּרְכָּם לִנְקֹם.

 אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַמָּקוֹם

בּוֹ נִרְאוּ לָאַחֲרוֹנָה.

שָׁם הֵם אֵינָם. הֵם בְּנֵי  רָחָב*,

 

וְנוֹלְדוּ חֲמַקְמָקִים

צַר בָּהֶם, אוֹיֵב תָּקִים.

בְּמִּסְתָּרִים הֵם צוֹחֲקִים

לְמִשְׁבָּת, מַשְׁבֵּר, לָאֵיד,

בְּחֶבְרַת  מִי שֶגְנָבָם – הַשֵּׁד.

(זֶה שֶׁלְּקָחֶם לוֹ לְמַזְכֶּרֶת,

וְעַתָּה יַרְאֵם לַכָּל בַּקֶּרֶת,

רַק לֹא לְךָ. ) אַךְ הֵם הָיוּ!!!

רַק לִפְנֵי רֶגַע  כָּאן חָיוּ

 כְּדָג בַּמַּיִם בַּמְּגֵרָה,

עַל הַשֻּׁלְחָן עָרְכוּ כִּירָה.

הַאִם הֵם נִשְׁמְטוּ לַסַּל?

שֶׁיּוֹפִיעוּ וַחֲסַל!

אִם יֵשׁ דָּבָר, יופע מִיָּד!

הַאִם לְעֹמֶק הַשְּׁאוֹל יָרַד?

הנעקל? אֵי שֵׁם שָׂרַד?

 אַיֵּה הֵם בָּאוּ, נָא הַגֵּד!

 לְשֵפּיוּתִי אֲנִי חָרַד.


 אני מקווה כי תסתפקי במעט הזה.  ואמנם זה לא השיר המצחיק ביותר שניתן לחבר על הנושא –  יש כמה פרקים – המאבד את מפתחותיו בדרך ( חור בכיס או מוצא מטפחת והמפתח נשמט מתחת,  ) או  השב בעיצומו של ליל ( המטוס מאחר) מטיול  ארוך ומחפש את מפתחותיו בתחתיות מזוודתו עמוקת הכיסים אך איננו מוצא, על כן מעיר את השכנים לבקש מהם  רשות לצלצל  לסבא שאולי אפשר אצלו ללון, אבל  הוא איננו מתעורר ובייאוש אחרון – אחר עוד תלאות – אתה חוזר ומחפש  – מי יודע, אולי – ואמנם בסוף אתה כן מוצא את המפתחות בתחתית כיס נסתר במזוודה – ועוד הרפתקאות מי ישורם.
עצות והוראות: לעולם אל תשנה מקום קבוע של חפץ – אתה תזכור את המקום הרגיל ולא תזכור שהחלטת להניחו מעתה במקום אחר.  תמיד תחזיר חפץ למקומו ואל תצפה שהוא יחזור למקומו לבד, כמו כלב או סוס עיוור. ועוד.

הערה: סליחה על השימוש במקרא בשיר – אך היה קשה שלא להשתמש בחרוז המזדמן.
וזה גם שיר קל – אולי מותר בשיר כזה  לרמוז לשפה העממית. המשומשת כל כך.

*  
לאלה שלא קראו במקרא לאחרונה – בספר  יהושוע, פרק ב פסוק א :

(א) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ     וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה:

מכאן  הבטוי:          "  בן  רחב   "
 :

 

 

10 תגובות

  1. ליה לאור

    איזה שיר נחמד בבוקר, בשעה שאורזים תיקים ליום ומחפשים בטירוף פריטים חסרים. מצרפת קישור ליוטיוב עם תגובתו של בטהובן לעניין זה, באטיוד קצר שנקרא rage over a lost penny שמתכתב כל כך יפה עם השיר שלך.

    http://www.youtube.com/watch?v=V6KR-DogGCk

  2. תודה על התגובה.
    תודה על הקטע המוסיקלי.
    תודה על הגילוי שיש לי קוראים נעלמים (אני מגלה אותם רק כשהם חדלים להיות נאלמים).
    מעניין מה הסיפור שברקע השיר של בטהובן.
    האם הוא היה כל כך עני שהצטער- לאורך קטע מוסיקלי לא כל כך קצר, אולי – על גרוש?
    נווקה שעוד קוראים יצטרפו לדעתך על השיר…
    מ. ג.

  3. Thanks
    There are a lot of versions, meseems.

  4. אוי זה חמוד וכתוב עלי. תודה ענקית. משה!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן