בננות - בלוגים / / נולדתי ציוני. אני נגד הכורתים מתחת לרגלינו את הענף.
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

נולדתי ציוני. אני נגד הכורתים מתחת לרגלינו את הענף.

 

נולדתי ציוני. אני נגד  הכורתים מתחת לרגלינו את הענף.
אני מודע שאביטל   תתקשה מאד עם הפוסט הזה, ועוד אחרים – אבל  עדיף בעיניי ללחום עבור אווירה נקיה ומולדת בה הכל יחיו על פי אמנותם  ואף פלג לא ימצא דרך להכתחב אורחי חיים ולהצר את   עולמם של האחרים.

שלום חברים,

אחרי ההשתמטות מגיוס, תקצוב החינוך החרדי, הפגנות השבת בירושלים, ההפרדה באוטובוסים, אפליית התלמידים האתיופים ועוד תרגילים דומים, היה זה כנראה חדר המיון של בית החולים באשקלון אשר יצר את ה"קש" ששבר את הגב החילוני.

כפי שקורה לעיתים במצבים כאלה, שכרון הכוח של החרדים לקח אותם הפעם צעד אחד רחוק מידי.

התקשורת פתחה במסע "עליהום" על החרדים, חלק מהפוליטיקאים הריחו דם והצטרפו.

אבל מי שחי בארץ הזו יודע שמאז בן גוריון ועד ביבי אין לנו על מי לסמוך בעניין זה. 

אז הנה משהו קטן-גדול שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בעצמו במאמץ לא רב.

כמה מכם מכירים את הלוגו הזה ?

זוהי חותמת הכשרות של ה"עדה החרדית".

תמצאו אותה על עשרות מוצרים במקרר ובארון המטבח שבביתכם.  

העיתונאי נחום ברנע מדווח כי מצא אותה מתנוססת על רשימה ארוכה של מוצרים. ביניהם כל מוצרי "אסם", (ביסלי, במבה) ולחמים של מאפיות אנג'ל וברמן.

אני מצאתי אותה בארון בביתי על קפה עלית, מים של נביעות ומלפפונים של בית השיטה.
אני מעריך שלרובכם הלוגו הזה חסר ערך. אבל הוא שווה הרבה כסף.

 

קצת רקע:

ראשית חשוב להפריד בין "העדה החרדית" לבין הצבור החרדי (המיוצג פוליטית ברובו ע"י המפלגות החרדיות).  

"העדה החרדית" היא קבוצה קטנה (לא יותר מכמה אלפים בירושלים ובבית שמש) המתייחדת בהתנגדותה החריפה לציונות, ואחראית למרבית הפעילות החרדית הקיצונית.

בעוד הצבור החרדי פועל באמצעות המערכת הדמוקרטית, אנשי "העדה החרדית" מחרימים את המדינה, כולל את זכות ההצבעה שלהם עצמם.

ויקיפדיה:" העדה החרדית היא הגוף העיקרי העומד מאחורי ההפגנות נגד חילולי שבת בירושלים ונגד חילול קברים.  הבד"ץ  שלה הוא גוף הכשרות הפרטי החזק ביותר בישראל".  

וכך כתב נחום ברנע בידיעות אחרונות: "כשרות העדה החרדית מקבלת הון מהצרכן החילוני, ובכסף הזה שורפים החרדים דגלים".

ועוד כותב ברנע: "בד"ץ העדה החרדית, מממן את הפגנות "אתרא קדישא" (הקברים באשקלון), את ההפגנות נגד חניון קרתא בירושלים…."

ברנע גם מצא שעלות ההכשר של בד"ץ העדה החרדית גבוהה משמעותית מזו של ארגוני הכשרות האחרים.

את התוספת הזאת מטילים היצרנים עלינו.

העודף נשאר בידי "העדה החרדית", ומשמש אותה לתמיכה בכל הפעולות הנ"ל, והכל במימון שלנו.

נחום ברנע סיים את מאמרו בהמלצה: "אני לא מתכוון להציע למישהו להחרים מוצר של אסם או עלית רק משום שהוא משלם דמי השגחה לעדה החרדית. אני נגד חרמות.

אבל כאשר אדם נכנס לסופר, מעיין במחיר, מעיין במרכיבי מזון, במשקל, בתאריך התפוגה – לא יזיק אם אף יעיף מבט גם על חותמת הכשרות. זה מעניין, אולי גם מועיל". על זה נאמר "והמבין יבין".

לא אכנס לשיקולים אשר הובילו את ברנע לניסוח הדו משמעי הנ"ל.

אני דווקא כן בעד חרמות. במיוחד נגד אלה שמחרימים אותי, את המדינה שלי ואת הצבא שלי. ועוד יותר נגד אלו ששורפים את הדגל שלי כשאני עומד בדומיה לזכר חברי שנהרגו במלחמות.

אז הנה הצעה לפעולה:

מהיום אנחנו בוחנים את חותמת הכשרות על כל מוצר שאנחנו קונים.

לא קונים יותר מוצרים עם הלוגו הזה.

כך נפסיק להעביר את כספנו, דרך יצרני המזון, לקופת העדה החרדית.

מי שהכשרות באמת חשובה לו יוכל להסתפק בגופי הכשרות האחרים (מה רע ברב עובדיה ?).

בבדיקה שערכתי בביתי מצאתי קפה נסטלה, תה ויסוצקי ומוצרי תנובה, סוגת ושטראוס, כולם עם חותמות כשרות אחרות, וכולם חיים, קיימים ומרוויחים יפה.    

אם אתם מוכנים למאמץ הקטן הזה, אז הנה עוד מטלה אחת: העבירו את הדוא"ל הזה לרשימת התפוצה המלאה שלכם. הפניה הזאת יכולה להגיע בתוך שבוע למאות אלפים.

אם רק מחציתם יענו לקריאה- עשינו את העבודה.

כך נצמצם את כוחה של הקבוצה הקיצונית הזאת, הפוגעת בכל מה שיקר וחשוב לנו.

גם יצרני המזון יבינו שחרם יכול להיות דו צדדי, וגם הציבור החילוני יכול להפעיל אותו.

יש לנו כוח להגביל את פעילותה של העדה החרדית – בואו נפעיל אותו ונשלח להם מסר:

עד כאן, נמאסתם.

 

4 תגובות

  1. שלום משה,

    כמוך גם אני קראתי את המאמר של נחום ברנע, אך כמי שמכיר את החברה קצת מבפנים, צר לי על הבורות שהביע ברנע.
    "העדה החרדית", אמנם מזוהה עם אי אלו מאבקים על רקע דתי, אך הנהגתה בהחלט רחוקה מתדמית הדמונית שברנע ואחרים יצרו לה.
    אני אנסה לפייס את דעתך רק בדוגמא אחת לכך.
    ערב יום הזיכרון האחרון הופצה שמועה על פיה העדה מתכננת הפגנה נגד פינוי הקברים. יו"ק יד לבנים, אלי בן שם, פנה במכתב לגאב"ד של העדה, הרב טוביה וייס, בבקשה לבטל את ההפגנה ולכבד את הנופלים. הרב וייס הרים טלפון ליו"ר האגודה, והודיע לו שאין ולא הייתה כוונה לקיים ההפגנה ביום האבל ולחלל את זכר הנופלים. הוא התנצל על אי ההבנה והוסיף כי הוא מכבד את הנפולים וזכרם. עוד הוסיף הגאב"ד שאירועי המחאה יתקיימו רק לאחר יום העצמאות. (ראה לינקים מצורפים).
    ולסיום סיפור.
    בשנות העשרים, כיהן כרב היישוב הישן, הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, שהיה ידוע בהסתייגותו מהציונות. באחד הימים נפגש עם מנהיג ערבי, שהציע לו לשלב ידיים במלחמה נגד הציוניים. הרב זוננפלד סירב בנימוק: "אנחנו נלחמים במה שרע בהם, אתם נלחמים במה שטוב בהם".
    אולי אנחנו לא מסכימים, אבל השנאה לא באמת גדולה כמו שעיתונאים רודפי כותרות רוצים לצייר.
    שבוע טוב.

    http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=16379&cat_id=1

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3876829,00.html

    • לא קראתי את המאמר הנדון.
      אני בעד הפרדת מדרכות בערים – מדרכה לגברים ומדרכה לנשים – כמו הושבת הנשים והכושים בספסלים נפרדים באוטובוס. ( אגב – במהרה בימינו כך גם לאתיופיות ( שהן יפהפיות ויהפהפיים) וגם ליהדות ספרד שיישבו בבית הספר ובמסעדות וברחובות ובערים ובכל מקום בנפרד.
      ושהנשים בכלל ישימו רעלה על פניהן לבל יהיו ערינו הפקר וגברברינו לבל יתחרמנו וירבו ממזרים בישראל.
      אבל אולי די בזה – אם כי

      כרגע ראיתי סרט על ברזים נפרדים בגנים ציבוריים לכושים ולבנים: ובאמת, ידוע תפקיד הבאר במקרא: שם פגשו נשים בגברים – ומה יצא מזה? חשקו זה בזה – וראה סיפור יעקב ורחל, ( לאה לא היתה שם, ולא נחשקה): משה וציפורה ועוד. אז בוודאי שיש לעשות הפרדה גם בבארות – באר לגבר ובאר לאישה, אחרת אויואובוילעיניים שככה רואות.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן