Norma Bursack
The Mystery of Those Missing Socks
It's an unsolved mystery
in every family's history
It happens on laundry day
When pairing socks to put away
You place them neatly in a row
so that their similarities show
But surprise what do you find?
There's rarely two of a kind
Each had a mate when put in
to wash and dry to scrub and spin
Then tossed in a basket piled high
with other items when all are dry
The pants, the shirts the underwear
are easily folded no worry or care
Yet always that missing hosiery
remains every family's mystery
Never to be found on the laundry floor
and not under a carpet or behind a door.
There must be a planet in outer space
of one-legged creatures lurking some place
to gather those socks not leaving a trace
and loving that puzzled look on your face
So just tell your family and let them know
that ankle or knee-high really won't show
when worn under pants if the color is right
And might I suggest you only buy white.
הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַגֶּרֶב הֶחָסֵר (זה גרב הגברים!!!)
תרגום: מ. גנן
אֵין זוֹ כִּי אִם חִידָה
כָּמוֹהָ כֹּל מִשְׁפָּחָה יָדְעָה:
זֶה קוֹרֶה בְּיוֹם כְּבִיסָה
לָכֵן הִיא כָּל כָּךְ מְאוּסָה:
אַתְּה מְסַדֵּר כֹּל גֶּרֶב בַּמִּסְדָּר,
לְפִי צָבַע, סוּג, מִסְפָּר,
אַךְ נַחֵשׁ נָא מָה קוֹרֶה?
כֹּל גֶּרֶב, בֵּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, סוֹרֵר:
מִכֹּל זוּג אַתְּה מוֹצֵא אֶחָד
מִתְנוֹסֵס לוֹ שָׁם לְבַד.
לַכְּבִיסָה הֵם נִכְנְסוּ יַחַד,
אַךְ נִפְרְדוּ – וַהֲרֵי זֶה פַּחַד
מָה לְכָל אֶחָד קָרָה.
אֵיךְ הִתְאַדָּה, דַּרְכּוֹ סָרָה,
אֵיךְ דַּרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ,
מִכַּבְלֵי זִוּוּגָם נִפְדוּ.
תַּחְתּוֹנִים, חוּלְצוֹת, הַלְבָנִים
אִם לַבָּנוֹת, אִם לַבָּנִים
תְּקַפְּלִ בְּחֵשֶׁק, רוֹן,
אַךְ גֶּרֶב – כֹּל זוּג, עַד אַחֲרוֹן
לֹא מִסְתַּדֵּר: זוֹ דֶּרֶךְ הַגְּרָבִים
שֶׁבְּלִי בְּנֵי זוּג הֵם פָּרִים, רַבִּים.
וְאוּלַי הֵם בֶּאֱמֶת רָבוּ בַּדֶּרֶךְ –
כָּךְ אֲתָאֵר לִי זֹאת בְּעֵרֶךְ.
אֵין זֶה כִּי אִם מִסְתּוֹרִין
חִידָה שֶׁאֵין לָהּ פִּתְרוֹנִים.
הֵם לֹא נִתְקְעוּ בַּמְּכוֹנָה,
לֹא נָפְלוּ מֵחוּט קוֹמָה,
הֵם לֹא נִבְלְעוּ תַּחַת שָׁטִיחַ
לֹא מִסְתַּתְּרִים תַּחַת הַטִּיחַ.
וְוַדַּאי קַיָּם אֵי שָׁם כּוֹכָב
חִיצוֹנִים שָׁם עִם חַד-תּוֹתָב
גּוֹנְבֵי חַד-גֶּרֶב, הַתּוֹתָב כַּסּוֹת
מִבְּלִי הַשְׁאֵר שָׂרִיד אוֹ אוֹת.
אָז תַּגִּיד לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה
שֶׁחוּצָנִים שָׂשִׂים לְמִסְפָּחָהּ,
כִּי תַּחַת מִכְנָס לֹא רוֹאִים
אִם הַגָּרְבַים קְרוּעִים,
אוֹ מָה צִבְעָם, אַךְ עַל כֹּל פָּנִים
אֲנִי קוֹנֶה רַק לְבָנִים.
משה, לא מצאתי מקום להגיב. ניסיתי למטה וזה משום מה לא יצא.
אז עניתי לך אצלי.
אהבתי מאד את השיר, אך לדעתי אתה עצמך כתבת שיר על הנושא ואשמח שתעלה אותו. אם בא לך?
כל- טוב.
באמת בפרסום הקודם לא היה מקום לתגובות. יפה הדיאלוג שלך עם ה"בננות" "בננים" אחרים.
זה פוסט מקולל. בראשונה נעלמה האפשרות להגיב – היום כבר נעלם תוכן הפוסט ( שיר על הגרב החסר): אז הבנתי שזה נקמת הגרב, שהתלוננתי שהוא חסר ( אחד מבני הזוג) אז גם בן הזוג נעלב וראה עדיף לו להיעלם גם הוא…)
אבל אם הוא ( הגרב, השיר, הבלוג) חושב שהוא חכם, הבה אוכיחו ואתחכמה לו: הנה אני מפרסם את הבלוג שוב.