בננות - בלוגים / / לי לי: יחסים עם סיני בפסטיבל השירה הבינלאומי
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

לי לי: יחסים עם סיני בפסטיבל השירה הבינלאומי

 

   

 לי לי | סין/שבדיה

 

יְחָסִים עִם סִינִי

 

לאשה בלונדינית צעירה

 

הוּא בָּא לִקְרָאתֵךְ. אַתְּ אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ הַמּוּשֶׁטֶת.

כְּשֶׁאַתֶּם מְשׂוֹחֲחִים, אַל תַּבִּיטִי לְתוֹךְ עֵינָיו.

חֹשֶךְ יֵשׁ שָׁם, וְאַלִּימוּת,

חוֹמָה יֵשׁ שָׁם, וַעֲרֵמָה שֶׁל גְּוִיּוֹת.

 

כְּשֶׁאַתֶּם אוֹכְלִים יַחַד, שִׂימִי לֵב! אַל תַּזְלִיפִי רֹטֶב סוֹיָה

עַל הָאֹרֶז שֶׁלָּךְ. הוּא יִרְאֶה דָּם שֶׁהֻתַּז עַל הַשֶּׁלֶג.

וְאַל תִּשְׁאֲלִי אֵיזֶה בָּשָׂר אַתְּ לוֹעֶסֶת –

חִיּוּךְ יִהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ הַיְחִידָה.

 

כְּשֶׁהַמִּטְרִיָּה שֶׁלּוֹ סוֹכֶכֶת עָלַיִךְ, אַל תֹּאמְרִי "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ…"

הוּא יִתְקַע אֶת מַבָּטוֹ בְּמַפְלְטֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת.

שִׁמְרִי אֶת הָ"אַהֲבָה", כִּי בַּמִּטָּה

תִּשְׁמְעִי קוֹל תֻּפִּים עוֹלֶה מִשְּׂדֵה קְרָב עַתִּיק.

 

אַל תִּתְפַּשְּׁטִי רִאשׁוֹנָה. אֵיבָרָיו יְאַבְּדוּ אֶת שַׁלְוָתָם.

הִתְעַרְטְלִי רַק אָז! אִם תִּתְעַקְּשִׁי לְגַלּוֹת לוֹ

אֶת פִּצְעֵךְ הַקָּשֶׁה מִנְּשֹא – אֶת פְּנֵי הָאַהֲבָה,

צְעָקָה תִּתְמַלֵּט מִשְּׂפָתָיו: אָה, אוֹקְיָנוֹס!

 

אַל תְּדַבְּרִי עַל הֶעָתִיד, דַּבְּרִי עַל עַכְשָׁו: עַל הַגַּלִּים

אוֹ עַל דַּרְכֵי בִּשּׁוּלָם שֶׁל דָּגִים. הוּא יִתְעוֹרֵר לְחַיִּים

יַעֲצֹם אֶת עֵינָיו, וְיָשִׁיר כְּמוֹ הַגִּבּוֹר בָּאוֹפֶּרָה שֶׁל בֵּיגִ"ין

"נְחָלִים שׁוֹטְפִים, פְּרָחִים נוֹשְׁרִים, תַּמָּה דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָבִיב!"

  

אַל תֹּאמְרִי אֶת שְׁמֵךְ. אָנָה, מָארִי –

הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה הוֹפְכִים בְּאָזְנָיו לְ

אַאוּוּ – אַארְרְ – וַּאאהְ – אִייייהְ

הֲבָרוֹת אֲטוּמוֹת, כְּמוֹ סִינִית לְאָזְנַיִךְ

 

וּצְלִילָיו שֶׁל שְׁמֵךְ יִתְעַרְבְּבוּ יִשְׁתַּבְּשׁוּ –

אֶמָה תִּהְיֶה אַיְ-מָה, אֶנְגֶ"ל – אַנְ-זִ"י

אֲבָל הַזִּכָּרוֹן – הַזְּרוֹעַ שֶׁכִּסִּית בִּנְשִׁיקוֹת – יַמְשִׁיךְ

לְחַבֵּק אוֹתָךְ, כְּמוֹ הַחוֹמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלֶיהָ טִפַּסְתְּ.

 

מסינית: דניס מאי, אמיר אור

 

* אַיְ-מָה – פגיעת לשון חדה

* אַנְ-זִ"י – זונה בתחפושת

 

לי לי נולד ב-1961 בשנחאי, וחי כיום בשבדיה. הוא למד שבדית באוניברסיטת ביג"ין, ולאחר מכן ספרות שבדית באוניברסיטת שטוקהולם. לי הוא מחברם של שבעה ספרי שירה. ספרו הראשון, מראה במים (1989), נכתב בשבדית וזכה בפרס הספרות היוקרתי De nio. מאז פרסם לי בסינית ובשבדית, וספריו פורסמו גם בסין. לי לי הוא גם מפיק סרטים, שחמישה סרטים בהפקתו ראו אור ברשת הטלוויזיה הלאומית של שבדיה.

בין ספריו: השיבה (1994), מקום שהוא אתה (1999) והמקור האחרון (2007). על שירתו הוענקו לו בין השאר פרס בי דו ג"ינג 2004 ומלגת כתיבה לעשר שנים מטעם קרן הסופרים השבדית. בנוסף תרגם רבות מן השירה הסקנדינבית לסינית, בין השאר מכִּתבי תומס טרנסטרומר ואדית סודרגראן.

לי לי יופיע בפסטיבל ביום ה" בעשר וחצי בערב, בתל אביב.  
עוד בפסטיבל:
הקול האחר: ושני שירים מטורקיה ומזימבבואה
 


כלה כורדית מקושטת למוות, ועברית סקסמניאקית

 

 

 

 

51 תגובות

  1. Oh, relationship with a chinese is so complicated that it makes a blond think twice before she kisses. But, asking a blond to think? That"s already too much, don"t you think? s
    :0)

    • Sigal, why in English? Is somebody trying to track you down?:)
      You"re right, it"s an ancient paradox, that even Zenon couldn"t coop with.

      • English because, I wanted to be sure that I"m not writing about angels arround chinese.
        But, now that it is safe (I hope) and my key board is fixed I can actually return to Hebrew.
        בכל אופן, המדריך לאהבת הסיני מצייר חומה כזו, שבאמת ניתן לראות אותה מהירח, ואינני בטוחה שזה ברמה של אתגר, זה נשמע כמעט בלתי אפשרי.

        • אבל הוא אומר שהבלונדינית דווקא טיפסה על החומה הסינית, סיגל. ובינתיים שם הוא כותב, בארץ הבלונדיניות הרחוקה, ונראה לי ששורד לא רע. יש אנשים שאוהבים מידה של גלות.

          • ממה שהבנתי אמיר, הבלונדינית טיפסה על הזרוע שלו בנשיקות, הזרוע קרה כמו חומה סינית ומי שמחבק אותה זה לא הוא. הפצעים שלו כה עצומים עד שהוא מתייחס במעין ציניות לפצעי האהבה שלה , בלונדינית שחיה בשבדיה .(פצעך הקשה מנשוא לעומת מה שקורה בתוך עיניו מקטין לדעתי את הפצע ולי לי שחי בשבדיה כנראה נמצא במרחק כדי לכתוב ממקום של שלווה בלונדינית על סערה סינית).
            לסיום, רציתי רק לשאול אם זה השיר שלי לי מקריא, ומכיוון שלא הייתי אף פעם בפסטיבל שירה, מסקרן אותי איך זה בדיוק מתבצע? האם הוא מקריא את השיר שלו בשפתו ואתה מקריא בעברית באיזשהו דואט או איך?

          • ממה שהבנתי, הוא דווקא מנסה לבנות חומה קטנה מפחד. כל כך הרבה בלונדיניות ענקיות וסיני אחד קטן…:))

            לי לי – וכך כל אחד ממשוררי הפסטיבל ששפתו אינה עברית – יקרא מבחר משיריו (במקרה של לי לי – רובם בתרגום דן דאור) וברקע יוקרנו התרגומים לעברית.

          • לא יודעת. הוא לא רוצה מילים של אהבה, הוא לא מחבק, איזו בלונדינית מאוהבת מנשקת לו את הזרוע וכשהוא בא לקראתה הוא מושיט לה יד ואין חיבוק. (החומה שם. פחד או זילזול, לי לי לא ממש ברור לי.)
            את הסיני הזה שבאמת חי בין בלונדיניות אני יכולה להבין בצורה אחת מתוך שיר אחד, ולעומת זאת כשקוראים יותר משיר ולומדים לשמוע את הקול הכותב, אז כבר יותר קל לרדת למשמעות שיר כמו זה. אגב, נדמה לי שבשפה זרה חשוב שהמתרגם יהיה אותו מתרגם, בשביל שיהיה אפשר לשמוע קול אחיד דרך המילים שעוברות כבר בדרך שינוי צליל ושפה.

          • חברים, תודה לכולכם ושמחתי גם להפגש בפסטיבל! נוסע כעת לערערה, ואגיב לכם לכשיפנה… לא הייתי כאן כמעט – אלה ימים די מאתגרים ועמוסים, ללא רגע פנאי, אבל עם הרבה עונג ועושר.

  2. מעניין, שונה, מורכב, קצת מצחיק,
    והעיקר עם הרבה חוכמת חיים כמו המשפט:
    אַל תְּדַבְּרִי עַל הֶעָתִיד, דַּבְּרִי עַל עַכְשָׁו: עַל הַגַּלִּים אוֹ עַל דַּרְכֵי בִּשּׁוּלָם שֶׁל דָּגִים.

    • תודה, איציק. אבל זאת חוכמת חיים די סינית, לא? אם תנסה לדוג אותה פה בין הגלים תמצא דגים, אבל מבושלים. הטבע והמטבח בחבילה אחת. אף פעם אי אפשר לדעת אצלם אם זה הומור או שכל ישר סיני…

  3. השיר מרתק והאופן שבו מובאת הביקורת
    חד ומיוחד. בהצלחה גדולה בפסטיבל אמיר

  4. אמיר, ה"לי לי" ממש מגניב…:)
    הוראות הפעלה למטפסת על חומה.
    אצלו הכל "יאנק"ל פאקרטר" (הפוך על הפוכה)

  5. איריס קובליו

    שיר מלא צער. מתורגם חותך. פוצע

  6. אמיר, אתה יודע סינית??

    • לסקרנית, אני שמעתי את אמיר מדבר סינית מתאילנד שבשבדיה…:))

      • オル

      • 不 אני ממש, אבל ממש אוהבת את השיר הזה.יש לו המון אלמנטים של אהבה, ממשות, הבנה והמון תקשורת ואי-תקשורת שהיא גם תקשורת בפני עצמה.
        זכרונות קודמים, פחד מזכרונות קודמים ועוד המון, ובסוף כמה טוב שאפשר לגשר בין העולמות.

        ואהבתי מאד את מה יהיה בפסטיבל השנה, נשמע ונראה מגרה מאד להגיע.

        • תודה, שירית, באמת הפסטיבל הזה די שונה עם "הקולות האחרים".
          ומסכים אתך לגמרי על הקריאה בשיר: יש פה פחד וגם משיכה, רגישות וגם התקשחות, גאוה וחוסר ביטחון ביכולת לאהוב, ועם כל אלה – יד מושטת וגילוי לב על כל הרגשות האלה, על הזרות ועל המשקעים ששקעו בכותב מחייו, חינוכו ותרבותו.

  7. כל זה נכון, אלא אם – לי לי נכרכת בגווילין.
    שם, מצנפות שחורות מקררות את ליבו
    הגועש של היאנג-צ"ה,
    ואחר מעשה כל שיותיר על שפתייה
    הוא לחש דק
    של נִי-הַיי ׁ(שלום)
    יקוד קלות,
    ויוסיף- צֶ"ה צֶ"ה..(תודה)

    מירי – שהייתה, שברה הגאים,
    ושתתה גם תה..:))

    וחוצמיזה – נהדר. נהדר.
    עוד אשוב לקרוא עוד ועוד את השיר המנדריני הזה..

  8. מה זה שיר קשוח! אבל מרתק.

  9. שיר יפה, עם עמדה פוליטית מורכבת

  10. כמו סינית לאוזניי. יפה, אחר, קשה ומעניין.

  11. עדנה גור אריה

    השיר מעניין. בתרבות הסינית דברים לא נאמרים באופן ישיר, עד כמה שהבנתי, מהאנשים שהכרתי שם והיו מוכנים לדבר. אני מוצאתשזה שיר מעניים מאד ומתייחס להבדל בין שתי התרבויות בהן חי לילי.

  12. עולם ומלואו יש בשיר הזה. מפגש בין שתי תרבויות שמתנקז למפגש העוצמתי שבין שני אנשים על רקע מתח מיני. מה עוד צריך?

    ואם קוראים למשורר לי לי, אז זה כבר בכלל חג.

  13. אמיר, אתה רואה, גם הניסיון לכבות את הנפש הרומנטיקנית לא צולח ולמה?
    הַזִּכָּרוֹן – הַזְּרוֹעַ שֶׁכִּסִּית בִּנְשִׁיקוֹת – יַמְשִׁיךְ
    לְחַבֵּק אוֹתָךְ,
    טוב הלי- לי לא רק לו

  14. דומה שחומה גדולה צומחת בין התרבויות השונות – ולמרות זאת, אם הבנתי נכון את שתי השורות האחרונות – אפשר לטפס מעליה ולעבור את המכשול בהצלחה.
    פסטיבל מוצלח שיהיה!

  15. שיר יפהפה. אבל זה לא הוגן שהיא זו שצריכה לטפס ככה על החומה, לא? והוא? יש לו זרוע שנושקה שתמשיך לחבק. זה הכל? כל כך הרבה הוראות הפעלה !

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור