בהמשך לרשימות על השפה אני סוגר מעגל ומעלה את "השפה אומרת", שהופיע פה לפני למעלה משנה, ברשומה הראשונה שהעליתי כאן. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: מֵאֲחוֹרֵי הַשָּׂפָה עוֹמֶדֶת שָׂפָה. שָׂפָה הִיא עֲקֵבוֹת עֲקֻבִּים מִשָּׁם. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: שְׁמַע עַכְשָׁו. אַתָּה מַקְשִׁיב: הָיָה פֹּה הֵד. קַח אֶת הַשְּׁתִיקָה וְנַסֵּה לִשְׁתֹּק. קַח אֶת הַמִּלִּים וְנַסֵּה לְדַבֵּר; מֵעֵבֶר לַשָּׂפָה הַשָּׂפָה הִיא ...
קרא עוד »ארכיון חודש: אפריל 2009
שפה שקרמה גוף 3: לקרוא לדברים בשמם
שפה שקרמה גוף 3: לקרוא לדברים בשמם אני כותב וכל גופי לוהט. המחשבה יוקדת. בוקר, והמלים מתעוררות לאיטן, עולות מן המראות, מתלהקות, מציצות בך. מבטך מתבהר עליהן, והן הולכות וקלות, תוססות, ניתזות – בועות מרצדות של תמונות מחשבה, כדורי בדולח זעירים של חזיונות קיום. ריח גשם, עיני חיה, משפט מספר, לחן. מלים זעירות ...
קרא עוד »תל אביב: 100 שנות בדידות?
תל אביב: 100 שנות בדידות ? עד שנות העשרה שלי תל-אביב הייתה עיר די תמימה, אפילו ביתית, אבל אז התחילה להתגלות לי בתוכה עיר אחרת: תל-אביב שהיא עיר של תענוגות וחטאים, של חיפוש נואש, של גאולות ושל טירוף. אנשים שהיכרתי, שניסו למצוא דלת בקיר הסוגר עליהם, אבל בעיקר נשברו עליו בנסיונות האלה. העיר הזאת עדיין משתרעת ...
קרא עוד »אתה ואתה ואתה – חזי לסקלי
חזי לסקלי בהמשך לפוסטים על ביקורת השירה ולכבוד צאת שיריו המכונסים של לסקלי "באר חלב באמצע העיר" אני מעלה פה רשימה על אחד משיריו, ולאו דווקא משירי הדגל של "העכברים ולאה גולדברג" שבו פורסם. הרשימה התפרסמה לראשונה כשנה לאחר צאת הספר. "העכברים ולאה גולדברג" שהוא בעיניי ספרו החשוב ביותר של לסקלי, היה הספר שפתח את סדרת הליקון לשירה ...
קרא עוד »
אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך