אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך

     חָתוּל   שְׁנֵי חֲתוּלִים עַל כַּד הַשַּׁמֶּנֶת; אֶחָד אוֹכֵל, אֶחָד מִתְבּוֹנֵן. כָּל מְיָאוּ מְיֻתָּר. חָתוּל וּתְשׁוּקָה. אָמְרָה הַתְּשׁוּקָה: חָתוּל.   שְׁנֵי חֲתוּלִים בְּכַד הַשַּׁמֶּנֶת. בַּמְיָאוּ נִכָּר חָתוּל מִשַּׁמֶּנֶת. בַּדְּמָמָה נִכָּר חָתוּל מֵחָתוּל.   אָמְרָה הַשַּׁמֶּנֶת: עֹנֶג, מָוֶת, חָתוּל שָׁחוֹר     ציור ל"חתול" מאת לוסי אלקויטי  

    רוני סומק צביטת הבשר   אמיר אור:"החיה שבלב". הוצאת קשב לשירה   אי אפשר להבין את האדם המכונה "פרימיטיבי" מבלי להתבונן בציורי המערות שלו. בציורים אלה חרט אותו אדם את פחדיו, את גוף החיות שגרמו לו לחדד את חיציו טוב יותר. נדמה לי שציורים אלה הם גם מטאפורה לשירי אהבה. הם צריכים להיות יפים, הם צריכים להיות תצלום ...

   אפוקליפסה כבקשתך (4) [הקש לקריאה מההתחלה]   הדתות הפגאניות – גם ה"פרימיטיביות" במרכאות וגם המפותחות – נתפסו על-ידי התרבות המערבית כ"מפגרות" או בלשונם של המיסיונרים – כ"כופרות ברוחני שבאדם". בדתות אלה הרמוניה עם הטבע הייתה ערך דתי ואתי, אך לאחר דורות של ניצול ודיכוי פיזי ותרבותי, תרבויות פגאניות (כמו סין, יפן או הודו) אימצו את הדגם הדורסני של הכלכלה ...